הכי טוב23/03/2017 11:44אל פוטר
מעולה!

לכותב08/06/2014 16:16כוכבים
אתה כותב יפה!

טוב19/08/2013 15:44עינית
אבל איך עושים פן פיקשן?

יפה19/08/2013 15:44עינית

מאוד יפה!!!!!!!08/11/2012 15:59Darling
אפילו שאני קוראת את זה אחרי 7 שנים!!!!!!!!!!!!!!! חחחחע

למה??31/08/2011 10:05נעל'ה
למה זה משעמם???

סיפור יפה!!!!30/05/2010 14:07~~~~לבנדר~~~~
ודרך אגב איילוסי לא אמורים לאהוב אותו!!
ובלתי אפשרי שסאלזאר סקיב!!

יופי של סיפור26/05/2010 16:13חנה הקוסמת
סיפור מעולה פרק ארוך כמו איך שאמור להיות בחירה מצולחת ובקיצור סיפור חבל על הזמן

!24/04/2010 15:31איילוסי
אני לא אוהבת את גראת.

איך כותבים פיק?01/04/2010 17:48קארין111
תקשיבו אני חושבת שיש לי סיפורים די טובים אבל אני לא יודעת איך פותחים כאן
פיק!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני ממש רוצה אםמישהו יודע אז שישלח הודעה ואם המנהל של האתר
(אדם
רימון) רואה אז בבקשה שלח לי ינשוף כי באמת זה חשוב לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב14/11/2009 06:49גכעעכ
מגניב

אחלה סיפור!!11/09/2009 11:17גכעעכ
אתה כותב נפלא..
אגב, כותבים לחשננית, ולא לחששנית...

מי כתב את זה25/08/2009 06:51גכעעכ
מי שכתב שיחשוב עים הוא יודע ליכתוב סיפור

כפרע16/06/2009 06:02גכעעכ
איזה חתיך אתה כותב
אולי אני אצא
איתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$
$$4

כפרע16/06/2009 06:01גכעעכ

כפפפפפפפפפפפפרררררררררררעעעעעעעעעעעעעעע16/06/2009 06:01גכעעכ

די אנשים ליפני שכותבים תחשבו קצת אם אתם טובים בזה או לא!04/05/2009 11:35גכעעכ
מכוער לאלללללללללללללללללה א6ין מילים!

לגכעעכ16/04/2009 09:00עין הזעם רועי
אם לא הבנת, בגלל שהוא לא הצליח לעשות כישוף אציו, אמא שלו  קראה לו סקיב, רק בגלל שהוא
לא הצליח בכישוף אחד.
אחר כך סלאזר סלית'רין ילמד קסמים, ויצליח להטיל כישופים.
רק אמא שלו חושבת שהוא סקיב.

סלאזר30/03/2009 10:57גכעעכ
1)סלאזר לא סקיב
2)לפי מיטב זכרוני אין לסלאזר הורים

כנסו יש לי מה להגיד!19/12/2008 15:07גכעעכ
א)סלאזר סליתרין גדל בביצה
ב)סלאזר סליתרין לא היה סקיב

100מםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם12/11/2008 12:00גכעעכ
ממש יפה אבל סלאזרר סליתרין לא היה סקיב

הוא נחמד אבל ממש לא לטעמי !! 23/07/2008 07:46גכעעכ
הוא די נחמד אבל ממש לא לטעמי סורי !!!!!!!!!

ממש יפה!14/06/2008 04:24גכעעכ
הוא הכי ייפה שקראתי !

ביקורות שלליות10/04/2008 18:20גכעעכ
למה כולם מציניים  עובדה עם אפשר להשתמש בדמיון, כמו שג'יי קיי רולינג כתבה את הספר הארי
פוטר.
אבל יפה מאוד

איך אני יכול לשלוח גם פן-פיקשן?30/01/2008 17:22גכעעכ
איך אני יכול לשלוח גם פן פיקשן?

זה ממש מהמם!! יש לך כשרון!!!20/01/2008 13:53גכעעכ
באמת!! אבל מסכן סלאזר..

מסכן מה גרמתה שיקרה לו!!04/01/2008 14:19גכעעכ
אבל יפה קראתי את זה כבר ובאתי לקרוא שוב תמשיך את פן!!

מטריף...22/11/2007 15:01גכעעכ
הכל טוב ויפה אבל אם קראת את הארי פוטר השלישי ואני מאמינה שקראת אי אפשר לעלות קוסמים
על המוקד כי הם עושים לחש פשוט להנמחת חום האש...

מהמם!28/10/2007 17:47גכעעכ
זה התחלה של פיק פשוט יפה! אני פשוט נדלקתי! אני חושבת שנמאס לכתוב כל פעם מחדש על האר
פוטר, אפשר גם על דמויות אחרות! לדוגמא הרעיון שלך ממש מהמם!!!!!

  ינצמ07/10/2007 17:14גכעעכ
אין לי כוח לקרוא אותו. הוא משעמם. תכתבי על הארי פוטר.

איך אושים את הדברים האלה כמו שאתה קתבתה???????14/09/2007 17:41גכעעכ
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
??????????????????????????????????

זה21/08/2007 10:47נן
משעמם

יפה...10/08/2007 16:40גכעעכ
............

זה10/08/2007 09:20גכעעכ
יותר מידי ארוך...
זה טקסט שלא עושה חשק לקרוא אותו..

לא קראתי אותו אז אני לא רומזת שזה פיק לא טוב

לללללללללללללל30/07/2007 12:33גכעעכ
ללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל

יפה, אבל...11/06/2007 16:30גכעעכ
בספר השלישי כתוב שמכשפים ומכשפות לא נשרפים והמוגלים לא ידעו את זה, אז המכשפים רימו
אותם.... וזה קצת חסר רחמים, ....אבל יפה, יש לך דימיון טוב, תמשיך כך!

( ולשד משחת: הפרק דווקא די ארוך יחסית לפרקים אחרים...)





ויקה.

איזה זונות!!!!!!!!!!!!26/05/2007 09:29גכעעכ
.

לחששנית?!?!26/05/2007 09:13גכעעכ
לחששנית?!?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?! אומרים לחשננית!!!! היא לחשננית הוא לחשנן!!
לחשננות!!!!!!!!!!!!!!!!!

יפה20/04/2007 12:54גכעעכ
יפה ומעניין . ולסיום : אחלה!!

שלום06/04/2007 12:30גכעעכ

זה הפרק הכי קצר שראיתי!30/03/2007 18:19שד משחת
גרוע!

אוי כמה שאני לא אוהב חלב..=/29/03/2007 13:36גכעעכ

למה אתה משפריץ עליי?!!

לאימא שלי יש ציצים ענקיים
ואני יכול להביא אותה שתשפריץ עליך בחזרה אז תיזהר!!

יפההההההההה27/01/2007 21:01גכעעכ
ה

אה אני לא יודע אבל ניראה לי שכתוב בהארי פוטר שהמכשפים היו 09/11/2006 17:13tuval_tz333
מתילים קללה על הלהבות ומתעתקים משם ואז היו חושבים שהם מתים

אבל סיפור יפה

המתומתמים07/11/2006 15:47ניתאי גריפינדור

זה הסיפור שלי!10/10/2006 07:48פוטר השולט
סאלאזר היה מעוצבן. לא בגלל שתמיד ניסו לצחוק על זה שאביו היה עני, ועל זה שנחשב פשוט עם
עוד יותר מהאחרים, לא. בגלל שאמו אמרה שהיא מאוכזבת ממנו.
סאלאזר הסתובב חסר מעש בכפר אפווד מתעלם מהכל, ותהה לעצמו: "איך זה יכול להיות? איך זה
אפשרי? הרי אמא שלי היא מצאצאי מוז'י הקוסם הנורא מפראנקיה- קוסם שהצליח לבדו לעמוד מול
אלפי לוחמיו של קארל הגדול  ואבי הוא מצאצאי מורגנה המכשפה היחידה שיכלה למרלין." הוא
עצר וחבט בלב שלו בכעס, ותהה "למה? אני כבר בן 12 וכל מה שאני יכול זה לדבר עם נחשים!"
הוא עצר להתיישב על גלגל שבור של עגלה והתחיל לחלום בהקיץ.

בחלומו הוא חזר שעה אחורה:
הוא היה בביתו, ביתו היה כמו כל שאר הבתים בכפר למעשה בקתה של חדר אחד. אבל ביתו שלא
כמו של שאר האנשים בכפר היה מרוחק מהאחרים. אמו הייתה מכשפה, היא בוודאי הייתה נחשבת יפה
לולא הקמטים והצלקות והמוגלות שהיו תוצאה של שיקוייה . והוא עצמו קיווה להיות כמוה,
ואפילו ידע לחששנית... אמו הייתה כבר בשנות החמישים שלה.
"סאלאזר בני, אני חושבת שהגיע הזמן שאלמד אותך את האומנות האצילית של הכישוף. כישוף
טהור- טהור כדמך מחסרי הקסם. ועכשיו אלמד אותך לחש יעיל- לא כמו כל הקוסמים הזקנים
והמטומטמים שילמדו אותך לחשי ריחוף טיפשיים. שנינו יודעים שמצפה לך עתיד גדול. אתה יודע
מה אמרה הצוענייה"...
היא התנשפה בכבדות סאלאזר רעד מהשמחה- סוף סוף הוא ישלוט בכוח אבל בכל זאת היה בו כעס.
הוא יכל עכשיו כבר ללמוד את הקסמים החזקים באמת אם אמו הייתה מלמדת אותו כשהוא היה בן 11
או 10. "אמא, הייתי יכול כבר ללמוד את קללות המוות והשליטה במוח אם היית מתחילה ללמד
אותי לפני שנתיים או לפחות שנה!" הוא לא האמין על עצמו- מעולם לא העז להתחצף לאמו, אבל
הוא מיד נזכר למה כעס. זו הייתה השאיפה של חייו להיות קוסם.  הוא לא רצה להיות לוחם,
הגוף שלו היה מנוון, וחברים זה בזבוז של עצבים וזמן...
אמו מיהרה לשסע אותו, אצלה כל ענייני הכבוד היו צריכים להיות ברורים.
"שקט, סאלאזר בנו של סמשמונד סלית'רין!" סאלאזר קפא מהקול הזה אבל מיד התעשת. הוא לא
התכוון לוותר. אמו רק חייכה ואמרה בלעג: "חוץ מזה גם אם היית לומד לפני חמש שנים לא היית
מספיק חזק להשתמש בקללת המוות... וחוץ מזה אני חושדת שיש בלבך יותר מדי רחמים מכדי שתוכל
להשתמש בקללה..."
סאלאזר קלט משהו מדבריה אבל המשיך: "טוב, אולי לא את קללת המות אבל הייתי יוכל להיות כבר
מכשף מיומן! את זו שאמרת לי תמיד שאסור לבזבז אפילו יום שאפשר ללמוד בו קסמים, אבל את
בזבזת לי שנתיים! שנתיים, אמא!"       

אמו הזילה דמעה. סאלאזר  נפל על הרצפה מתדהמה. לא מחרטה, אלא פשוט הוא מעולם לא זכר שראה
את אמו בוכה. גם כשהעלו את אביו על המוקד. הפעם היחידה שהיא הרשתה לו לבכות. "אמא?" שאל
בהפתעה.
"אני מצטערת," ענתה בקול הולך ונשבר לתדהמתו. "לא נאה למכשפה עליונה כמוני לבכות, אבל
אני באמת פגעתי בך, אבל"... היא ניגבה את הדמעות שתתה שיקוי כלשהו בקול לגימה גס והמשיכה
בקול חזק: "זו אשמתי, פשוט אני ואביך תכננו שהוא ילמד אותך." קולה שוב נשבר הפעם בלי
דמעות. "והוא תכנן הכול, אבל אז חסרי הקסם הארורים בראש הכומר הארור שלהם החליטו לרצוח
אותו. וזה קרה לפני שלוש שנים ולא הספקתי לתכנן לך לימודים." היא התנשפה בכבדות. "אבל
השנה הספקתי." סאלאזר רצה לבקש סליחה אבל ידע שאמו לא תקבל את מה שכינתה "רכרוכיות", לא
אחרי שהעז לכעוס עליה, זה לא נהוג כך במשפחת סלית'רין. הוא נאלץ להסתפק בהרכנת ראש.
"טוב," אמרה אמו בקול ענייני מזויף "כמו שאמרתי נתחיל בלחש יעיל, לחש הזימון- אציו."
"כן, אמא" סאלאזר חזר לקול ענייני- כמו שצריך על פי חוקי המסורת הלא כתובים של משפחת
סליתרין.
"ובכן עליך להתרכז בחפץ שאתה רוצה לזמן ואז להגיד אציו בנוסף לשם החפץ המזומן. הנה כך."
אמו קמה מהמיטה ואמרה בקול כדי שבנה ישמע: "אציו צלחת!" סאלאזר נפעם- הוא לא ראה את אמו
עושה שום קסם חוץ משיקויים מאז שאביו מת. הוא ראה את הצלחת שעל השולחן העלוב עפה לתוך
היד של אמו. "ועכשיו, עשה זאת אתה, ואל תאכזב אותי! בגלל זה קח את הזמן ותתרכז.
ת-ת-ר-כ-ז! אתה מבין?" סאלאזר התרגש- הכישוף הראשון שלו!
סאלאזר התרכז, הוא התרכז בצלחת, הוא חשב על הצלחת, הוא תיאר אותה אצלו ביד, הוא התרכז
במשך עשר דקות עד שהחליט שזה מספיק ונופף את ידיו ברוב רושם וצעק: "אציו צלחת!" אמו
הסתכלה עליו בציפייה. עברה דקה. עברו שתי דקות, עברו עשר דקות. שום דבר לא קרה. אמו צעקה
:"נסה שוב!"
סאלאזר המבוהל צעק שוב :"אציו צלחת!" שום דבר לא קרה. הוא צעק כל הזמן במשך רבע שעה עד
שנשבר.
אמו נתנה לו את החוויה הכי נוראה שקרתה לו- אכזבה ותחושת כישלון וגם המילים שלה פגעו בו:
"עלוב, אתה מבייש את אבא ואותי ואת כל הדם הטהור שלך! אתה... אתה סקיב! לך מפה, ולא
אהפוך אותך לחרק חלש כמוך!"
סאלאזר החוויר. הוא הצליח להפנים את מה שאמרה וברח. הוא רצה לצאת מהפתח אבל הרגיש
שמנערים אותו ושמע שקוראים לו.

הוא התעורר עם הרגשת כאב בלחי, והבין שקיבל סטירה. אבל הוא היה מדוכא מדי מכדי שיהיה לו
אכפת. "שמע, אתה לא תתעלם ממני בן כלב מצורע!" הוא שמע שצועקים עליו. הפעם הוא לא יתעלם.
הוא קם במהירות מפתיעה והישיר מבט לבעל הקול.
הוא זיהה את פניו הנפוחים של גארת'. הוא הסתכל עליו בתיעוב.
גארת' היה הבן השמן של הנפח השמן שהיה גם הבריון של הכפר, והוא רק התבטל יחד עם שני אחיו
הקטנים ממנו כל יום והפריע לזקנים ולילדים חלשים ממנו. מאחורי הגב אנשי הכפר כינו אותו
עגל. אף אחד לא העיז לקרוא לו כך בפניו ומי שכן לא העיז בשנית.
אף אחד חוץ מסאלאזר. משהו בסאלאזר הפחיד אנשים, אפילו את גארת' העגל. 
אבל הפעם הוא ראה מבט נחוש מצידו של גארת'- סאלאזר קרא בעיניים שלו שהפעם הוא לא יוותר.
"תענה לי כבר כלב! אני החלטתי שאתה תהיה המשרת שלי מעכשיו, ובתמורה לא אשבור לך את
העצמות. מובן?"
סאלאזר הבין את העניין. הוא רצה להשפיל אותו. הוא הסתכל עליו במבט חודר ומשתיק וחשב:
"העגל הזה רוצה להשפיל אותי. הוא אוהב להשפיל את כולם, הוא חושב שהוא יהיה אדון הכפר.
והוא מרגיש בחולשה שלי. אסור לי לתת לו לנצח."
הוא הרים את האף והסתכל עליו במבט מתנשא. אותו מבט שהוא ראה את אביו נותן לאנשים ולכמרים
לפני ובזמן שהועלה על המוקד. זה היה מבט הכבוד והאצילות של משפחתו. למשפחתו היו אפילו
כללים איך צריך להביט על אנשים או אפילו לנשום בנוכחותם.
ואמר בקול הכי מתנשא שהוא יכול: "תודה רבה. אני מסרב להצעה הנדיבה. ועכשיו יש לי דברים
חשובים לעשות, כמו להאכיל את הנחשים שלי למשל."
גארת' החוויר והביט איך סאלאזר חולף על פניו ועל פני שני אחיו בשחצנות. "גארת', הוא
הולך!" אמר אחיו הקטן של גארת' בטמטום. "אני יודע!" אמר גארת' בנהימה שנשמעה יותר כמו
געייה בעוד סאלאזר מתרחק. אחיו השני צעק לגארת': "בוא נשבור לו את כל העצמות! אף אחד לא
יעליב אותנו ככה!"
גארת' חייך חיוך ערמומי ונראה כאילו נזכר במשהו. "לא אח קטן, יש לי רעיון יותר טוב." הוא
געה אליו.
סאלאזר עצר והקשיב.
"סאלאזר?" גארת' געה בקול שניסה להיות מתחנחן ללא הצלחה, אחיו וכל ילדי הכפר שהיו בסביבה
הסתכלו בתדהמה.
גם סאלאזר נדהם. הוא הפנה את פניו חזרה לגארת' וניסה לשמור על פנים מתנשאות ככל שיכל
להרשות לעצמו. "מה גארת'?"
כל המבטים עברו בהפתעה ושנאה לסאלאזר.
"טוב, אתה הרי מכשף נכון? לפחות אמא שלך." געה גארת' בקול מאושר.
כל המבטים הסתכלו בהבנה ושמחה על גארת'.
"אז?" סאלאזר נחר ואבד את ההתנשאות מקולו.
"טוב, אתה יודע מה הלורד היקר שלנו חושב על כישוף. הכמרים ממש מושכים אותו באף אתה
יודע." אמר גארת' בקול מאושר.
סאלאזר כבר החוויר- הוא התחיל להבין מהר מה קורה. מהר מדי לטעמו.
"אז, אם נניח, אני אספר במקרה לכומר הזקן שלנו שאתה מכשף- אתה ואמא שלך תהיו צלויים
מאוד!!! אולי אפילו שרופים מדי!" גארת' אמר את זה תוך כדי געיית צחוק שכל השומעים הצטרפו
אליה. הם הבינו את הרעיון. סוף סוף יוכלו לנקום בסלאזאר השחצן, הם כבר התחילו לצעוק
שסאלאזר הוא מכשף אבל גארת' השתיק אותם בגעייה.
סאלאזר רתח. הם רוצים לשרוף אותו כמו ששרפו את אביו! הוא התחיל להחוויר ותהה בבהירות הכי
גדולה שיכל: "אם אני אנסה לכשף זה בטח לא יצליח כי אני סקיב, ואז אני ואימא שלי..." כאב
לו להזכר באמו ובחולשה שלו... שהוא חלש וחסר תועלת. "ואם אקרא לנחשים, הם אולי יפטרו
מאחד מהם אבל השאר יקראו לכומר וזה יהיה הסוף"...
"ובכן?" געה קולו של גארת' מאושר.
סאלאזר ניסה ניסיון כושל להראות כמה שהכי פחות חסר אונים. אבל הוא הצליח לענות בקול
אדיש: "ובכן מה?"
"ובכן מה אתה מתכוון לעשות כדי שלא אקרא לכומר?" געה גארת' בקול שהלך ודמה יותר ויותר
לעגל.

לסאלאזר עבר רעיון נואש בראשו, שאם הוא היה חושב על זה עוד הוא היה נמנע מלהוציא את
הרעיון לפועל. הוא הצליח להגיד בקול לועג באמת: "ומה ימנע מהכומר להיהפך לצפרדע כשאימא
שלי תשמע על זה שמתעסקים איתי?" סאלאזר היה כל כך בטוח בניצחונו שהוא נתן חיוך אכזרי של
ניצחון. הוא נהנה לדמיין את הכומר הזקן והמקומט של הכפר כצפרדע.

גארת' לא התרשם כלל וגעה בזלזול. פניו של סאלאזר שוב החווירו. סאלאזר התחיל להפנים שהוא
הפסיד.
גארת' געה שוב בניצחון: "באמת? וחשבת מה יקרה לה אחרי שתכשף את הכומר? הרי גם ככה אמא
שלך על הכוונת של הכנסיה!" הוא געה צחוק של ניצחון.

סאלאזר נראה כאילו סטרו לו על הלחיים שלוש פעמים על כל אחת מהם. הוא הבין- הוא סאלאזר
סלית'רין הפסיד. הוא הבין שאין טעם לשמור על הכבוד אם מתים, והוא לא ייתן לאמו למות. לא
אחרי שאביו...
הוא נפל על ברכיו בלי שליטה. הוא התחיל לבכות, כנראה בכל זאת אכפת לו מהכבוד. הוא הליט
את פניו וקרא בקול נשבר: "אני מתחנן, אל תעשה את זה! בבקשה!"
גארת' ואחיו געו בצחוק. גארת' התקרב בצעדים גאים לעבר סאלאזר הבוכה וכורע על ברכיו.
"זה פשוט. סאלאזר כלבי המצורע." הוא געה בקול מרושע. בזמן שכולם נחרו מצחוק, הבין סאלאזר
שהוא הולך לקבל השפלה, השפלה שאחריה הוא ירצה להתאבד הוא הרים את פניו במבט מיואש ודומע
לעבר גארת'.
גארת' המשיך ברשעות: עכשיו אני וכל הכפר נתן לך מכות שלא חטפת בכל חייך המצורעים, וממחר
אתה תהיה עבד שלי, ותעשה כל מה שאומר. אחרת..." הוא העביר אצבע על צווארו והצביע לעבר
הכנסיה.
סאלאזר החוויר מהבנת המצפה לו.

"שנתחיל?" געה גארת' מאושר.
הם התחילו ונראה שלא יפסיקו.

סאלאזר לעולם לא ישכח את הלילה הזה.
לעולם.


קוסמים לא נשרפים באש אז למה בדיוק הוא פחד?!!!!!!!08/10/2006 11:14durra
קוסמים לא נשרפים באש צריך להתחשב בעובדות!!!!!!

מעניין27/08/2006 12:00מנחם וויזלי
מעניין

יפה מאוד27/07/2006 06:03מתוק51
הספור יפה מאוד

צריכה לדבר בדחיפות19/07/2006 18:23^^-- golash --^^
אולי אתה יודע איך אני מוסיפה סיפור לפאן-פיקשן? תענה בהגדם ההפשרי זה דיי דחוף

איך?(מבקש תשובה אישית)19/07/2006 17:05שטטמן!!!
איך אפשר לעשות סיפור?

שאלה!!!!!!!!!!!1 אשמח לקבל תשובה אישית16/07/2006 07:16אלמונית
איך גם אני כותבת סיפור?????????????????.

יפה09/07/2006 15:02העקרב
יפה אבל לא מדויק  קוסמים לא נשרפים באש

יפה אבל לא כל כך ברור 08/07/2006 18:32נרניה פוטר
די יפה

יפה...אבל הקטע עם הכללים במשפחת סלית'רין מודגש מדי... 04/07/2006 18:44לוכדת הסניץ' היפהפיה
כ

ענקקק ממש יפה כל הכבוד!!03/07/2006 08:13סנייפ המניאק
יםפה מאוד

נהדר27/06/2006 18:42worm
סוף סוף הצלחתם להרשים אותי.
אני מתרשם מאוד מהעבודה שלך.
כל הכבוד.

מאוד מענין 25/06/2006 20:16ג'ינג'ית ויזלי
שווה לכתוב בתוך ספר כך יותר מעניין מבמחשב

פשוט מדהים!!!!!!!18/06/2006 17:24אסף.ג'.לופין
אף פעם לא קראתיצ פן פיקשן כל כך טוב ובלי שאני יעזוב אותו בעמצה אבל הסיפור שלך ממש
מצויין!!!!

לא הבנתי כלום !!!!!!!!!!!!!14/06/2006 18:49קרנו'ש

גרוע22/05/2006 09:32משה יזרעלי
זה גרוע אפילו יותר מהספר בגירסה היפנית

האלופה08/05/2006 13:22שימשי
מדהים, פשוט מדהים

זה מוזר...03/05/2006 15:52מאיושלה
אבל חמוד!

משעמם17/04/2006 15:35juja
נרדמתי

לא יפה בכלל הקסמים שלו אמורים לעזור לו04/04/2006 17:31Kל*!נת פ!טר

תגובה02/04/2006 15:43nani
זה קצת טיפשי

ואוו!!15/03/2006 16:24עדי ויזלי
סיפור מעניין ומרתק מאוד אהבתי מאוד!!!


כל הכבוד והאמת שקראתי את כל הספרים!!! :-)

מצוין!!!06/03/2006 14:21haimi
רק מההתחלה ראיתי שזה סיפור מעולה

שאלה שלא קשורה לסיפור04/03/2006 16:31נטשה
מישהו יכול לענות לי? זה דחוף...
למה יש כאלה מקומות באתר, כמו "מרתף הפלפאף" שאני מנסה להתחבר אליו וכתוב לי שאני לא
מורשית לקרוא את מה שכתוב שם...

יפה כל הכבוד28/02/2006 18:45הרמיוניי
:) !

אני גם מסכים הכותרת של:25/02/2006 17:15נחמן
ליקרי האגריד יש טעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבל לא משנה זה היה יפה!!!!!!!

די יפה!!!!25/02/2006 17:12נחמן
אבל לא אהבתי את ההתחלה!

מעולה!!!!!21/02/2006 07:46מסטיקולית

ליקיר האגריד יש טעות...18/02/2006 20:31TomTs
בספר ה3 בתחילת הספר, הארי מכין שיעורי בית וקורא על שריפת הקוסמים והמכשפות בימי
הביינים, וכתוב שם שהקוסמים והמכשפות הטילו לחש שגרם ללהבות רק לדגדג אותם ולא יותר
מזה,
ואפילו 1 שקראו לה בספר "וונדלין המופרעת" נהנתה מזה כל כך עד שנתנה למוגלגים לתפוס
אותה
לא פחות מ47 פעמים (ספר שלישי, פרק 1-דואר ינשופים, עמ' 9-10 בספר שבעיברית)?

וואו!16/02/2006 18:13רלז
מאוד יפה, רק חסר בו קצת מתח

איכסה15/01/2006 18:54§*לדת ה0!כר§
זה סיפור משעמם ולא בא לי אפילו לקרוא אותו צריך להוסיף לו קצת הרפתקאות ומתח שגורמים
רצון לקרוא כמו ספרים האמיתיים של הארי פוטר עם דגש על האמיתיים

סיפור ממש ממש יפה!08/01/2006 18:24hary_ppr
היי הסיפור םשוט מ-ה-מ-ם!

אהבתי!

סיפור מהמם05/01/2006 17:22הדרקון הקטן
היי זה סיפור מהמם ויפה!!!!דרך אגב איך גם אני עושה סיפור?

יפה01/01/2006 17:01שלומיתי
סיפור נורה נחמד

וואו!!29/12/2005 12:58נעמ!נת
ממש אהבתי ת\'סיפור..

איזה ספר זה??21/12/2005 20:58!~adidush~!
לא קראתי את הספרים...
אבל לא משנה!!  :-)
יפה מאוד!

יפה26/11/2005 09:43זוהר פוטר
סיפור טוב

ספר פצצה18/11/2005 22:11עמרי הגדול פוטר
אתה תיזקה בפרס לאומי לספרים מה אני יגיד לכה

נחמד14/11/2005 18:04קוגל תפו"א
אבל לא יודעת משהו מפריע לי
לדוגמא השפה אתה לא כותב את זה עם הרבה - ו\' - ו - וזה - ,
אבל זה בכל זאת נשמע כמו משהו שילדים בכיתה ב\' היו כותבים
אתה גם משתמש המון פעמים במילה געה וזה לא נשמע טוב .
יש לך בטא (?האיש שקורא את הסיפור מתקן שגיאות ומעיר הערות ?)
כי אם לא כדאי שתמצא לך ...
בכל זאת ממש נחמד אני ממשיכה עכשיו לקרוא,
מקווה שלא פגעתי ...

משגב ><>

אאל תשימו לב אלי...10/11/2005 15:30זוהר פוטר
X


     

 


 
הנך מחובר/ת בכינוי: זוהר פוטר 





פן פיקשן



ההשפלהיקיר האגריד
03/09/2005 10:06
סאלאזר היה מעוצבן. לא בגלל שתמיד ניסו לצחוק על זה שאביו היה עני, ועל זה שנחשב פשוט עם
עוד יותר מהאחרים, לא. בגלל שאמו אמרה שהיא מאוכזבת ממנו.
סאלאזר הסתובב חסר מעש בכפר אפווד מתעלם מהכל, ותהה לעצמו: \"איך זה יכול להיות? איך זה
אפשרי? הרי אמא שלי היא מצאצאי מוז\'י הקוסם הנורא מפראנקיה- קוסם שהצליח לבדו לעמוד מול
אלפי לוחמיו של קארל הגדול  ואבי הוא מצאצאי מורגנה המכשפה היחידה שיכלה למרלין.\" הוא
עצר וחבט בלב שלו בכעס, ותהה \"למה? אני כבר בן 12 וכל מה שאני יכול זה לדבר עם נחשים!\"
הוא עצר להתיישב על גלגל שבור של עגלה והתחיל לחלום בהקיץ.

בחלומו הוא חזר שעה אחורה:
הוא היה בביתו, ביתו היה כמו כל שאר הבתים בכפר למעשה בקתה של חדר אחד. אבל ביתו שלא
כמו של שאר האנשים בכפר היה מרוחק מהאחרים. אמו הייתה מכשפה, היא בוודאי הייתה נחשבת יפה
לולא הקמטים והצלקות והמוגלות שהיו תוצאה של שיקוייה . והוא עצמו קיווה להיות כמוה,
ואפילו ידע לחששנית... אמו הייתה כבר בשנות החמישים שלה.
\"סאלאזר בני, אני חושבת שהגיע הזמן שאלמד אותך את האומנות האצילית של הכישוף. כישוף
טהור- טהור כדמך מחסרי הקסם. ועכשיו אלמד אותך לחש יעיל- לא כמו כל הקוסמים הזקנים
והמטומטמים שילמדו אותך לחשי ריחוף טיפשיים. שנינו יודעים שמצפה לך עתיד גדול. אתה יודע
מה אמרה הצוענייה\"...
היא התנשפה בכבדות סאלאזר רעד מהשמחה- סוף סוף הוא ישלוט בכוח אבל בכל זאת היה בו כעס.
הוא יכל עכשיו כבר ללמוד את הקסמים החזקים באמת אם אמו הייתה מלמדת אותו כשהוא היה בן 11
או 10. \"אמא, הייתי יכול כבר ללמוד את קללות המוות והשליטה במוח אם היית מתחילה ללמד
אותי לפני שנתיים או לפחות שנה!\" הוא לא האמין על עצמו- מעולם לא העז להתחצף לאמו, אבל
הוא מיד נזכר למה כעס. זו הייתה השאיפה של חייו להיות קוסם.  הוא לא רצה להיות לוחם,
הגוף שלו היה מנוון, וחברים זה בזבוז של עצבים וזמן...
אמו מיהרה לשסע אותו, אצלה כל ענייני הכבוד היו צריכים להיות ברורים.
\"שקט, סאלאזר בנו של סמשמונד סלית\'רין!\" סאלאזר קפא מהקול הזה אבל מיד התעשת. הוא לא
התכוון לוותר. אמו רק חייכה ואמרה בלעג: \"חוץ מזה גם אם היית לומד לפני חמש שנים לא
היית מספיק חזק להשתמש בקללת המוות... וחוץ מזה אני חושדת שיש בלבך יותר מדי רחמים מכדי
שתוכל להשתמש בקללה...\"
סאלאזר קלט משהו מדבריה אבל המשיך: \"טוב, אולי לא את קללת המות אבל הייתי יוכל להיות
כבר מכשף מיומן! את זו שאמרת לי תמיד שאסור לבזבז אפילו יום שאפשר ללמוד בו קסמים, אבל
את בזבזת לי שנתיים! שנתיים, אמא!\"       

אמו הזילה דמעה. סאלאזר  נפל על הרצפה מתדהמה. לא מחרטה, אלא פשוט הוא מעולם לא זכר שראה
את אמו בוכה. גם כשהעלו את אביו על המוקד. הפעם היחידה שהיא הרשתה לו לבכות. \"אמא?\"
שאל בהפתעה.
\"אני מצטערת,\" ענתה בקול הולך ונשבר לתדהמתו. \"לא נאה למכשפה עליונה כמוני לבכות, אבל
אני באמת פגעתי בך, אבל\"... היא ניגבה את הדמעות שתתה שיקוי כלשהו בקול לגימה גס
והמשיכה בקול חזק: \"זו אשמתי, פשוט אני ואביך תכננו שהוא ילמד אותך.\" קולה שוב נשבר
הפעם בלי דמעות. \"והוא תכנן הכול, אבל אז חסרי הקסם הארורים בראש הכומר הארור שלהם
החליטו לרצוח אותו. וזה קרה לפני שלוש שנים ולא הספקתי לתכנן לך לימודים.\" היא התנשפה
בכבדות. \"אבל השנה הספקתי.\" סאלאזר רצה לבקש סליחה אבל ידע שאמו לא תקבל את מה שכינתה
\"רכרוכיות\", לא אחרי שהעז לכעוס עליה, זה לא נהוג כך במשפחת סלית\'רין. הוא נאלץ
להסתפק בהרכנת ראש.
\"טוב,\" אמרה אמו בקול ענייני מזויף \"כמו שאמרתי נתחיל בלחש יעיל, לחש הזימון- אציו.\"
\"כן, אמא\" סאלאזר חזר לקול ענייני- כמו שצריך על פי חוקי המסורת הלא כתובים של משפחת
סליתרין.
\"ובכן עליך להתרכז בחפץ שאתה רוצה לזמן ואז להגיד אציו בנוסף לשם החפץ המזומן. הנה
כך.\"
אמו קמה מהמיטה ואמרה בקול כדי שבנה ישמע: \"אציו צלחת!\" סאלאזר נפעם- הוא לא ראה את
אמו עושה שום קסם חוץ משיקויים מאז שאביו מת. הוא ראה את הצלחת שעל השולחן העלוב עפה
לתוך היד של אמו. \"ועכשיו, עשה זאת אתה, ואל תאכזב אותי! בגלל זה קח את הזמן ותתרכז.
ת-ת-ר-כ-ז! אתה מבין?\" סאלאזר התרגש- הכישוף הראשון שלו!
סאלאזר התרכז, הוא התרכז בצלחת, הוא חשב על הצלחת, הוא תיאר אותה אצלו ביד, הוא התרכז
במשך עשר דקות עד שהחליט שזה מספיק ונופף את ידיו ברוב רושם וצעק: \"אציו צלחת!\" אמו
הסתכלה עליו בציפייה. עברה דקה. עברו שתי דקות, עברו עשר דקות. שום דבר לא קרה. אמו צעקה
:\"נסה שוב!\"
סאלאזר המבוהל צעק שוב :\"אציו צלחת!\" שום דבר לא קרה. הוא צעק כל הזמן במשך רבע שעה עד
שנשבר.
אמו נתנה לו את החוויה הכי נוראה שקרתה לו- אכזבה ותחושת כישלון וגם המילים שלה פגעו בו:
\"עלוב, אתה מבייש את אבא ואותי ואת כל הדם הטהור שלך! אתה... אתה סקיב! לך מפה, ולא
אהפוך אותך לחרק חלש כמוך!\"
סאלאזר החוויר. הוא הצליח להפנים את מה שאמרה וברח. הוא רצה לצאת מהפתח אבל הרגיש
שמנערים אותו ושמע שקוראים לו.

הוא התעורר עם הרגשת כאב בלחי, והבין שקיבל סטירה. אבל הוא היה מדוכא מדי מכדי שיהיה לו
אכפת. \"שמע, אתה לא תתעלם ממני בן כלב מצורע!\" הוא שמע שצועקים עליו. הפעם הוא לא
יתעלם. הוא קם במהירות מפתיעה והישיר מבט לבעל הקול.
הוא זיהה את פניו הנפוחים של גארת\'. הוא הסתכל עליו בתיעוב.
גארת\' היה הבן השמן של הנפח השמן שהיה גם הבריון של הכפר, והוא רק התבטל יחד עם שני
אחיו הקטנים ממנו כל יום והפריע לזקנים ולילדים חלשים ממנו. מאחורי הגב אנשי הכפר כינו
אותו עגל. אף אחד לא העיז לקרוא לו כך בפניו ומי שכן לא העיז בשנית.
אף אחד חוץ מסאלאזר. משהו בסאלאזר הפחיד אנשים, אפילו את גארת\' העגל. 
אבל הפעם הוא ראה מבט נחוש מצידו של גארת\'- סאלאזר קרא בעיניים שלו שהפעם הוא לא
יוותר.
\"תענה לי כבר כלב! אני החלטתי שאתה תהיה המשרת שלי מעכשיו, ובתמורה לא אשבור לך את
העצמות. מובן?\"
סאלאזר הבין את העניין. הוא רצה להשפיל אותו. הוא הסתכל עליו במבט חודר ומשתיק וחשב:
\"העגל הזה רוצה להשפיל אותי. הוא אוהב להשפיל את כולם, הוא חושב שהוא יהיה אדון הכפר.
והוא מרגיש בחולשה שלי. אסור לי לתת לו לנצח.\"
הוא הרים את האף והסתכל עליו במבט מתנשא. אותו מבט שהוא ראה את אביו נותן לאנשים ולכמרים
לפני ובזמן שהועלה על המוקד. זה היה מבט הכבוד והאצילות של משפחתו. למשפחתו היו אפילו
כללים איך צריך להביט על אנשים או אפילו לנשום בנוכחותם.
ואמר בקול הכי מתנשא שהוא יכול: \"תודה רבה. אני מסרב להצעה הנדיבה. ועכשיו יש לי דברים
חשובים לעשות, כמו להאכיל את הנחשים שלי למשל.\"
גארת\' החוויר והביט איך סאלאזר חולף על פניו ועל פני שני אחיו בשחצנות. \"גארת\', הוא
הולך!\" אמר אחיו הקטן של גארת\' בטמטום. \"אני יודע!\" אמר גארת\' בנהימה שנשמעה יותר
כמו געייה בעוד סאלאזר מתרחק. אחיו השני צעק לגארת\': \"בוא נשבור לו את כל העצמות! אף
אחד לא יעליב אותנו ככה!\"
גארת\' חייך חיוך ערמומי ונראה כאילו נזכר במשהו. \"לא אח קטן, יש לי רעיון יותר טוב.\"
הוא געה אליו.
סאלאזר עצר והקשיב.
\"סאלאזר?\" גארת\' געה בקול שניסה להיות מתחנחן ללא הצלחה, אחיו וכל ילדי הכפר שהיו
בסביבה הסתכלו בתדהמה.
גם סאלאזר נדהם. הוא הפנה את פניו חזרה לגארת\' וניסה לשמור על פנים מתנשאות ככל שיכל
להרשות לעצמו. \"מה גארת\'?\"
כל המבטים עברו בהפתעה ושנאה לסאלאזר.
\"טוב, אתה הרי מכשף נכון? לפחות אמא שלך.\" געה גארת\' בקול מאושר.
כל המבטים הסתכלו בהבנה ושמחה על גארת\'.
\"אז?\" סאלאזר נחר ואבד את ההתנשאות מקולו.
\"טוב, אתה יודע מה הלורד היקר שלנו חושב על כישוף. הכמרים ממש מושכים אותו באף אתה
יודע.\" אמר גארת\' בקול מאושר.
סאלאזר כבר החוויר- הוא התחיל להבין מהר מה קורה. מהר מדי לטעמו.
\"אז, אם נניח, אני אספר במקרה לכומר הזקן שלנו שאתה מכשף- אתה ואמא שלך תהיו צלויים
מאוד!!! אולי אפילו שרופים מדי!\" גארת\' אמר את זה תוך כדי געיית צחוק שכל השומעים
הצטרפו אליה. הם הבינו את הרעיון. סוף סוף יוכלו לנקום בסלאזאר השחצן, הם כבר התחילו
לצעוק שסאלאזר הוא מכשף אבל גארת\' השתיק אותם בגעייה.
סאלאזר רתח. הם רוצים לשרוף אותו כמו ששרפו את אביו! הוא התחיל להחוויר ותהה בבהירות הכי
גדולה שיכל: \"אם אני אנסה לכשף זה בטח לא יצליח כי אני סקיב, ואז אני ואימא שלי...\"
כאב לו להזכר באמו ובחולשה שלו... שהוא חלש וחסר תועלת. \"ואם אקרא לנחשים, הם אולי
יפטרו מאחד מהם אבל השאר יקראו לכומר וזה יהיה הסוף\"...
\"ובכן?\" געה קולו של גארת\' מאושר.
סאלאזר ניסה ניסיון כושל להראות כמה שהכי פחות חסר אונים. אבל הוא הצליח לענות בקול
אדיש: \"ובכן מה?\"
\"ובכן מה אתה מתכוון לעשות כדי שלא אקרא לכומר?\" געה גארת\' בקול שהלך ודמה יותר ויותר
לעגל.

לסאלאזר עבר רעיון נואש בראשו, שאם הוא היה חושב על זה עוד הוא היה נמנע מלהוציא את
הרעיון לפועל. הוא הצליח להגיד בקול לועג באמת: \"ומה ימנע מהכומר להיהפך לצפרדע כשאימא
שלי תשמע על זה שמתעסקים איתי?\" סאלאזר היה כל כך בטוח בניצחונו שהוא נתן חיוך אכזרי של
ניצחון. הוא נהנה לדמיין את הכומר הזקן והמקומט של הכפר כצפרדע.

גארת\' לא התרשם כלל וגעה בזלזול. פניו של סאלאזר שוב החווירו. סאלאזר התחיל להפנים שהוא
הפסיד.
גארת\' געה שוב בניצחון: \"באמת? וחשבת מה יקרה לה אחרי שתכשף את הכומר? הרי גם ככה אמא
שלך על הכוונת של הכנסיה!\" הוא געה צחוק של ניצחון.

סאלאזר נראה כאילו סטרו לו על הלחיים שלוש פעמים על כל אחת מהם. הוא הבין- הוא סאלאזר
סלית\'רין הפסיד. הוא הבין שאין טעם לשמור על הכבוד אם מתים, והוא לא ייתן לאמו למות. לא
אחרי שאביו...
הוא נפל על ברכיו בלי שליטה. הוא התחיל לבכות, כנראה בכל זאת אכפת לו מהכבוד. הוא הליט
את פניו וקרא בקול נשבר: \"אני מתחנן, אל תעשה את זה! בבקשה!\"
גארת\' ואחיו געו בצחוק. גארת\' התקרב בצעדים גאים לעבר סאלאזר הבוכה וכורע על ברכיו.
\"זה פשוט. סאלאזר כלבי המצורע.\" הוא געה בקול מרושע. בזמן שכולם נחרו מצחוק, הבין
סאלאזר שהוא הולך לקבל השפלה, השפלה שאחריה הוא ירצה להתאבד הוא הרים את פניו במבט מיואש
ודומע לעבר גארת\'.
גארת\' המשיך ברשעות: עכשיו אני וכל הכפר נתן לך מכות שלא חטפת בכל חייך המצורעים, וממחר
אתה תהיה עבד שלי, ותעשה כל מה שאומר. אחרת...\" הוא העביר אצבע על צווארו והצביע לעבר
הכנסיה.
סאלאזר החוויר מהבנת המצפה לו.

\"שנתחיל?\" געה גארת\' מאושר.
הם התחילו ונראה שלא יפסיקו.

סאלאזר לעולם לא ישכח את הלילה הזה.
לעולם.

לפרק הבא



כינוי:  זוהר פוטר
כותרת: 
תגובה: 



חזור לדף הפן-פיקשן



 
אין הודעות
חדשות
   
גמדון
בית
   
35
גוזים
   
מפתח
זהב בצורת תלתן








האתר נצפה בצורה הטובה ביותר בדפדפן האינטרנט Firefox וברזולוציה 800x600 ומעלה


© האתר נבנה ע\"י אדם רימון

This is an unofficial fan site.
This web site, its operators and any content on this site relating to \"Harry
Potter\"
are not authorized by Scholastic Inc.

Illustrations by Ross Barkley ,Zokaya and Adam Rimon © 2005.
\"Harry Potter\" TM and copyright 1996-2005
Scholastic Inc. All rights reserved.

תיקון תגובה:08/11/2005 18:10יעלה
*דפוק לאל\'ה!

זה ממש מפגר!08/11/2005 18:09יעלה
נכון שבסוף הארי יתעורר ויגלה שהוא חלם?....
אני עוד לא קראתי את ההמשך והסיפור הזה ממש מרדים אותי!!!
זה דפוק לא\'לה!!!!!

אני אוהב את הסיפור!08/11/2005 10:38~יובל~
אני גם רוצה לכתוב פיק... אני אשלח למנהל האתר..

טוב...07/11/2005 20:43צ'יפס
זה ממש נחמד! אבל כבר התשגעתי מרוב דברים שאני מסוגל לקרוא! במיוחד כשאני עובד עכשיו על
שלושה ספרים (שניים משלי, אחד פיק)
\"הנקמה\"
\"הפרצוף האפור\"
\"הארי פוטר וקרחון ההרס\"

אין לי מושג מה יש לכולם נגד הסיפור....20/10/2005 10:01גילה גריינג'ר
זה סיפור נהדר, יקיר האגריד באמת יודע לכתוב!!!! מה כולם אומרים שזה משעמם????? זה נורא
חמוד!!!!!!!

וחוץ מזה, אם הפרקים קצרים, אז מתלוננים, אם הם ארוכים מתלוננים, אז איך אמורים לעזאזל
לכתוב סיפור טוב?????


אם אוכל להיזכר ברגע:14/10/2005 10:22זוהר פוטר
סאלאזר היה מעוצבן. לא בגלל שתמיד ניסו לצחוק על זה שאביו היה עני, ועל זה שנחשב פשוט עם
עוד יותר מהאחרים, לא. בגלל שאמו אמרה שהיא מאוכזבת ממנו.
סאלאזר הסתובב חסר מעש בכפר אפווד מתעלם מהכל, ותהה לעצמו: \"איך זה יכול להיות? איך זה
אפשרי? הרי אמא שלי היא מצאצאי מוז\'י הקוסם הנורא מפראנקיה- קוסם שהצליח לבדו לעמוד מול
אלפי לוחמיו של קארל הגדול  ואבי הוא מצאצאי מורגנה המכשפה היחידה שיכלה למרלין.\" הוא
עצר וחבט בלב שלו בכעס, ותהה \"למה? אני כבר בן 12 וכל מה שאני יכול זה לדבר עם נחשים!\"
הוא עצר להתיישב על גלגל שבור של עגלה והתחיל לחלום בהקיץ.
בחלומו הוא חזר שעה אחורה:
הוא היה בביתו, ביתו היה כמו כל שאר הבתים בכפר למעשה בקתה של חדר אחד. אבל ביתו שלא
כמו של שאר האנשים בכפר היה מרוחק מהאחרים. אמו הייתה מכשפה, היא בוודאי הייתה נחשבת יפה
לולא הקמטים והצלקות והמוגלות שהיו תוצאה של שיקוייה . והוא עצמו קיווה להיות כמוה,
ואפילו ידע לחששנית... אמו הייתה כבר בשנות החמישים שלה.
\"סאלאזר בני, אני חושבת שהגיע הזמן שאלמד אותך את האומנות האצילית של הכישוף. כישוף
טהור- טהור כדמך מחסרי הקסם. ועכשיו אלמד אותך לחש יעיל- לא כמו כל הקוסמים הזקנים
והמטומטמים שילמדו אותך לחשי ריחוף טיפשיים. שנינו יודעים שמצפה לך עתיד גדול. אתה יודע
מה אמרה הצוענייה\"...
היא התנשפה בכבדות סאלאזר רעד מהשמחה- סוף סוף הוא ישלוט בכוח אבל בכל זאת היה בו כעס.
הוא יכל עכשיו כבר ללמוד את הקסמים החזקים באמת אם אמו הייתה מלמדת אותו כשהוא היה בן 11
או 10. \"אמא, הייתי יכול כבר ללמוד את קללות המוות והשליטה במוח אם היית מתחילה ללמד
אותי לפני שנתיים או לפחות שנה!\" הוא לא האמין על עצמו- מעולם לא העז להתחצף לאמו, אבל
הוא מיד נזכר למה כעס. זו הייתה השאיפה של חייו להיות קוסם.  הוא לא רצה להיות לוחם,
הגוף שלו היה מנוון, וחברים זה בזבוז של עצבים וזמן...
אמו מיהרה לשסע אותו, אצלה כל ענייני הכבוד היו צריכים להיות ברורים.
\"שקט, סאלאזר בנו של סמשמונד סלית\'רין!\" סאלאזר קפא מהקול הזה אבל מיד התעשת. הוא לא
התכוון לוותר. אמו רק חייכה ואמרה בלעג: \"חוץ מזה גם אם היית לומד לפני חמש שנים לא
היית מספיק חזק להשתמש בקללת המוות... וחוץ מזה אני חושדת שיש בלבך יותר מדי רחמים מכדי
שתוכל להשתמש בקללה...\"
סאלאזר קלט משהו מדבריה אבל המשיך: \"טוב, אולי לא את קללת המות אבל הייתי יוכל להיות
כבר מכשף מיומן! את זו שאמרת לי תמיד שאסור לבזבז אפילו יום שאפשר ללמוד בו קסמים, אבל
את בזבזת לי שנתיים! שנתיים, אמא!\"       
אמו הזילה דמעה. סאלאזר  נפל על הרצפה מתדהמה. לא מחרטה, אלא פשוט הוא מעולם לא זכר שראה
את אמו בוכה. גם כשהעלו את אביו על המוקד. הפעם היחידה שהיא הרשתה לו לבכות. \"אמא?\"
שאל בהפתעה.
\"אני מצטערת,\" ענתה בקול הולך ונשבר לתדהמתו. \"לא נאה למכשפה עליונה כמוני לבכות, אבל
אני באמת פגעתי בך, אבל\"... היא ניגבה את הדמעות שתתה שיקוי כלשהו בקול לגימה גס
והמשיכה בקול חזק: \"זו אשמתי, פשוט אני ואביך תכננו שהוא ילמד אותך.\" קולה שוב נשבר
הפעם בלי דמעות. \"והוא תכנן הכול, אבל אז חסרי הקסם הארורים בראש הכומר הארור שלהם
החליטו לרצוח אותו. וזה קרה לפני שלוש שנים ולא הספקתי לתכנן לך לימודים.\" היא התנשפה
בכבדות. \"אבל השנה הספקתי.\" סאלאזר רצה לבקש סליחה אבל ידע שאמו לא תקבל את מה שכינתה
\"רכרוכיות\", לא אחרי שהעז לכעוס עליה, זה לא נהוג כך במשפחת סלית\'רין. הוא נאלץ
להסתפק בהרכנת ראש.
\"טוב,\" אמרה אמו בקול ענייני מזויף \"כמו שאמרתי נתחיל בלחש יעיל, לחש הזימון- אציו.\"
\"כן, אמא\" סאלאזר חזר לקול ענייני- כמו שצריך על פי חוקי המסורת הלא כתובים של משפחת
סליתרין.
\"ובכן עליך להתרכז בחפץ שאתה רוצה לזמן ואז להגיד אציו בנוסף לשם החפץ המזומן. הנה
כך.\"
אמו קמה מהמיטה ואמרה בקול כדי שבנה ישמע: \"אציו צלחת!\" סאלאזר נפעם- הוא לא ראה את
אמו עושה שום קסם חוץ משיקויים מאז שאביו מת. הוא ראה את הצלחת שעל השולחן העלוב עפה
לתוך היד של אמו. \"ועכשיו, עשה זאת אתה, ואל תאכזב אותי! בגלל זה קח את הזמן ותתרכז.
ת-ת-ר-כ-ז! אתה מבין?\" סאלאזר התרגש- הכישוף הראשון שלו!
סאלאזר התרכז, הוא התרכז בצלחת, הוא חשב על הצלחת, הוא תיאר אותה אצלו ביד, הוא התרכז
במשך עשר דקות עד שהחליט שזה מספיק ונופף את ידיו ברוב רושם וצעק: \"אציו צלחת!\" אמו
הסתכלה עליו בציפייה. עברה דקה. עברו שתי דקות, עברו עשר דקות. שום דבר לא קרה. אמו צעקה
:\"נסה שוב!\"
סאלאזר המבוהל צעק שוב :\"אציו צלחת!\" שום דבר לא קרה. הוא צעק כל הזמן במשך רבע שעה עד
שנשבר.
אמו נתנה לו את החוויה הכי נוראה שקרתה לו- אכזבה ותחושת כישלון וגם המילים שלה פגעו בו:
\"עלוב, אתה מבייש את אבא ואותי ואת כל הדם הטהור שלך! אתה... אתה סקיב! לך מפה, ולא
אהפוך אותך לחרק חלש כמוך!\"
סאלאזר החוויר. הוא הצליח להפנים את מה שאמרה וברח. הוא רצה לצאת מהפתח אבל הרגיש
שמנערים אותו ושמע שקוראים לו.

הוא התעורר עם הרגשת כאב בלחי, והבין שקיבל סטירה. אבל הוא היה מדוכא מדי מכדי שיהיה לו
אכפת. \"שמע, אתה לא תתעלם ממני בן כלב מצורע!\" הוא שמע שצועקים עליו. הפעם הוא לא
יתעלם. הוא קם במהירות מפתיעה והישיר מבט לבעל הקול.
הוא זיהה את פניו הנפוחים של גארת\'. הוא הסתכל עליו בתיעוב.
גארת\' היה הבן השמן של הנפח השמן שהיה גם הבריון של הכפר, והוא רק התבטל יחד עם שני
אחיו הקטנים ממנו כל יום והפריע לזקנים ולילדים חלשים ממנו. מאחורי הגב אנשי הכפר כינו
אותו עגל. אף אחד לא העיז לקרוא לו כך בפניו ומי שכן לא העיז בשנית.
אף אחד חוץ מסאלאזר. משהו בסאלאזר הפחיד אנשים, אפילו את גארת\' העגל. 
אבל הפעם הוא ראה מבט נחוש מצידו של גארת\'- סאלאזר קרא בעיניים שלו שהפעם הוא לא
יוותר.
\"תענה לי כבר כלב! אני החלטתי שאתה תהיה המשרת שלי מעכשיו, ובתמורה לא אשבור לך את
העצמות. מובן?\"
סאלאזר הבין את העניין. הוא רצה להשפיל אותו. הוא הסתכל עליו במבט חודר ומשתיק וחשב:
\"העגל הזה רוצה להשפיל אותי. הוא אוהב להשפיל את כולם, הוא חושב שהוא יהיה אדון הכפר.
והוא מרגיש בחולשה שלי. אסור לי לתת לו לנצח.\"
הוא הרים את האף והסתכל עליו במבט מתנשא. אותו מבט שהוא ראה את אביו נותן לאנשים ולכמרים
לפני ובזמן שהועלה על המוקד. זה היה מבט הכבוד והאצילות של משפחתו. למשפחתו היו אפילו
כללים איך צריך להביט על אנשים או אפילו לנשום בנוכחותם.
ואמר בקול הכי מתנשא שהוא יכול: \"תודה רבה. אני מסרב להצעה הנדיבה. ועכשיו יש לי דברים
חשובים לעשות, כמו להאכיל את הנחשים שלי למשל.\"
גארת\' החוויר והביט איך סאלאזר חולף על פניו ועל פני שני אחיו בשחצנות. \"גארת\', הוא
הולך!\" אמר אחיו הקטן של גארת\' בטמטום. \"אני יודע!\" אמר גארת\' בנהימה שנשמעה יותר
כמו געייה בעוד סאלאזר מתרחק. אחיו השני צעק לגארת\': \"בוא נשבור לו את כל העצמות! אף
אחד לא יעליב אותנו ככה!\"
גארת\' חייך חיוך ערמומי ונראה כאילו נזכר במשהו. \"לא אח קטן, יש לי רעיון יותר טוב.\"
הוא געה אליו.
סאלאזר עצר והקשיב.
\"סאלאזר?\" גארת\' געה בקול שניסה להיות מתחנחן ללא הצלחה, אחיו וכל ילדי הכפר שהיו
בסביבה הסתכלו בתדהמה.
גם סאלאזר נדהם. הוא הפנה את פניו חזרה לגארת\' וניסה לשמור על פנים מתנשאות ככל שיכל
להרשות לעצמו. \"מה גארת\'?\"
כל המבטים עברו בהפתעה ושנאה לסאלאזר.
\"טוב, אתה הרי מכשף נכון? לפחות אמא שלך.\" געה גארת\' בקול מאושר.
כל המבטים הסתכלו בהבנה ושמחה על גארת\'.
\"אז?\" סאלאזר נחר ואבד את ההתנשאות מקולו.
\"טוב, אתה יודע מה הלורד היקר שלנו חושב על כישוף. הכמרים ממש מושכים אותו באף אתה
יודע.\" אמר גארת\' בקול מאושר.
סאלאזר כבר החוויר- הוא התחיל להבין מהר מה קורה. מהר מדי לטעמו.
\"אז, אם נניח, אני אספר במקרה לכומר הזקן שלנו שאתה מכשף- אתה ואמא שלך תהיו צלויים
מאוד!!! אולי אפילו שרופים מדי!\" גארת\' אמר את זה תוך כדי געיית צחוק שכל השומעים
הצטרפו אליה. הם הבינו את הרעיון. סוף סוף יוכלו לנקום בסלאזאר השחצן, הם כבר התחילו
לצעוק שסאלאזר הוא מכשף אבל גארת\' השתיק אותם בגעייה.
סאלאזר רתח. הם רוצים לשרוף אותו כמו ששרפו את אביו! הוא התחיל להחוויר ותהה בבהירות הכי
גדולה שיכל: \"אם אני אנסה לכשף זה בטח לא יצליח כי אני סקיב, ואז אני ואימא שלי...\"
כאב לו להזכר באמו ובחולשה שלו... שהוא חלש וחסר תועלת. \"ואם אקרא לנחשים, הם אולי
יפטרו מאחד מהם אבל השאר יקראו לכומר וזה יהיה הסוף\"...
\"ובכן?\" געה קולו של גארת\' מאושר.
סאלאזר ניסה ניסיון כושל להראות כמה שהכי פחות חסר אונים. אבל הוא הצליח לענות בקול
אדיש: \"ובכן מה?\"
\"ובכן מה אתה מתכוון לעשות כדי שלא אקרא לכומר?\" געה גארת\' בקול שהלך ודמה יותר ויותר
לעגל.
לסאלאזר עבר רעיון נואש בראשו, שאם הוא היה חושב על זה עוד הוא היה נמנע מלהוציא את
הרעיון לפועל. הוא הצליח להגיד בקול לועג באמת: \"ומה ימנע מהכומר להיהפך לצפרדע כשאימא
שלי תשמע על זה שמתעסקים איתי?\" סאלאזר היה כל כך בטוח בניצחונו שהוא נתן חיוך אכזרי של
ניצחון. הוא נהנה לדמיין את הכומר הזקן והמקומט של הכפר כצפרדע.
גארת\' לא התרשם כלל וגעה בזלזול. פניו של סאלאזר שוב החווירו. סאלאזר התחיל להפנים שהוא
הפסיד.
גארת\' געה שוב בניצחון: \"באמת? וחשבת מה יקרה לה אחרי שתכשף את הכומר? הרי גם ככה אמא
שלך על הכוונת של הכנסיה!\" הוא געה צחוק של ניצחון.
סאלאזר נראה כאילו סטרו לו על הלחיים שלוש פעמים על כל אחת מהם. הוא הבין- הוא סאלאזר
סלית\'רין הפסיד. הוא הבין שאין טעם לשמור על הכבוד אם מתים, והוא לא ייתן לאמו למות. לא
אחרי שאביו...
הוא נפל על ברכיו בלי שליטה. הוא התחיל לבכות, כנראה בכל זאת אכפת לו מהכבוד. הוא הליט
את פניו וקרא בקול נשבר: \"אני מתחנן, אל תעשה את זה! בבקשה!\"
גארת\' ואחיו געו בצחוק. גארת\' התקרב בצעדים גאים לעבר סאלאזר הבוכה וכורע על ברכיו.
\"זה פשוט. סאלאזר כלבי המצורע.\" הוא געה בקול מרושע. בזמן שכולם נחרו מצחוק, הבין
סאלאזר שהוא הולך לקבל השפלה, השפלה שאחריה הוא ירצה להתאבד הוא הרים את פניו במבט מיואש
ודומע לעבר גארת\'.
גארת\' המשיך ברשעות: עכשיו אני וכל הכפר נתן לך מכות שלא חטפת בכל חייך המצורעים, וממחר
אתה תהיה עבד שלי, ותעשה כל מה שאומר. אחרת...\" הוא העביר אצבע על צווארו והצביע לעבר
הכנסיה.
סאלאזר החוויר מהבנת המצפה לו.
\"שנתחיל?\" געה גארת\' מאושר.
הם התחילו ונראה שלא יפסיקו.
סאלאזר לעולם לא ישכח את הלילה הזה.
לעולם.

סורי,לא ידעתי שאינטר ישלח לי ישירות..13/10/2005 21:13pearl
וונדלין המופרעת לא(!) המציאה את הכישוף לקירור להבות,זה היה כישוף בסיסי,אבל וונדלין
נהנת כל כך מהשריפות הקרות עד כדי כך שהיא נתנה למוגלגים לתפוס אותה בתחפושות שונות לא
פחות מארבעים ושבע פעמים...

אממ..אם אני לא טועה..13/10/2005 21:09pearl

זה ממש סיפור יפה13/10/2005 16:06ביישנית קטלנית
אהבתי

וואו!12/10/2005 23:02shira
ממש אהבתי!!!!!!זה מדהים!!!יש לך כישרון ענקקקקקק!!!!!ולכל אלה שאומרים שזה משעמם,אני
חולקת על דעתכם,אני ממש ניכנסתילסיפור ואפילךו לא חשבתי על האפשרות להפסיק ליקרוא
באמצע,זה מדהים!!!!!!

יפה מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!12/10/2005 09:19ברק הקסם
טוב
מואד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עצוב.....09/10/2005 18:47פרד&ג'ורג'
פרד- עצוב נורא!!!!
ג\'ורג\'- ממש מעולה!!!!!!
פרד-אני מסכים איתך....

תסלח לי אבל זה...04/10/2005 18:59ג'יני פוקס
ממממממממממממממששששששששששששששששעעעעעעעעעעעעעעעעעמממממממממממממםםםםםםםםםםםםם


או בקיצור:משעמם

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאייייייייךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך03/10/2005 13:50חוה פוטר
אוף איך כותבים ספר????????????

זה משעממם29/09/2005 08:50הרמיוני הש!!ה
למה הפרק כל כך ארוך?
זה מעייף רק להיסתכל!!
אבל הפרק ממש משעממם ...!
כדי לך לשנות טיפה ת\'נושא....
זה יותר משעממם מאינציקלופדיה...