פן פיקשן
הנקמה הגדולה של שיימוס אקספריידיפרם
06/10/2005 18:50
במסדרון הסתרר שקט מוחלט. הארי הסתכל על רון ורון הסתכל על הארי. על שניהם עברה אותה מחשבה בראש: מה הקשר בין הרמיוני לפרופסור סיגר?
``טוב, לא נתתי לה את השם,`` אמר. ``אבל הצעתי לה את הרעיון להקים קבוצה של תלמידים שילמדו התגוננות מפני כוחות האופל -``
``וזה היה רעיון מצוין!`` אמר הארי, ושכח לשאול את השאלה שרצה לשאול. למזלו, רון שאל אותו.
``פרופסור, איך אתה מכיר את הרמיוני?``
מרבה סיגר חייך.
``אני מכיר את הרמיוניל\'ה (הרמיוני הסמיקה) מאז שנולדה. ליוויתי את אמה עוד כשהייתה תינוקת, כשהלכה לגן ולבית-הספר. הייתי בן בית אצלם. אבל הם לא ידעו שאני קוסם. רק כשהתקבלה להוגוורטס, גיליתי לה מי אני. מה אני.
אמרתי לה:
כשתגיעי לשנתך החמישית או השישית, אנסה להיות מורה בהוגוורטס``
``למה לא היית עוד בשנה הראשונה?`` שאל הארי.
``אני קצת יותר זקן ממה שנראה. אני בן 87, אך כל יום אני לוקח שיקוי צעירות מרענן, שגורם לי להרגיש כאילו אני בן שלושים. אז, עוד בשנה הראשונה שלכם בהוגוורטס עקבתי אחר הדברים שהשתנו מאז שעזבתי. ועכשיו... השגתי מהחבר בכי טוב שלי, בנגמו, את המשרה שכל כך רציתי אותה...``.
``ניפרד. אנו צריכים ללכת לאכול את ארוחת הערב שלנו.``
הארי ורון עלו מוקדם יותר לחדר המועדון, שםתפסו את המקומות הכי טובים ליד האח ושוחחו בשקט (שמא מישהו מצוטט להם) על הדברים ההמומים שסיגר אמר להם. לאחר שעה קלה, עלו לחדרם.
``פטריפיקוס טוטאלוס!``
זה היה שיימוס פיניגן. הוא נקם ברון על המבוכה שעשה לו עם הרמיוני. עתה, היה זה רון שנפל אחורה. שיימוס חייך בשביעות-רצון.
``נו באמת, שיימוס,`` אמר הארי. ``אולי נפסיק עם המשחקים הטפשיים האלו? אנחנו רוצים ללכת לישון, ולא לע--``
פטריפיקוס טוטאלוס!
הפעם זה גם קרה להארי. הוא נאנח במוחו, כיוון שלא היה מסוגל להניע את פיו.
``זה מגיע לכם, אידיוטים``, צחק שיימוס. ``לידיעתכם, גם אני לא יכול לשחרר אתכם. רק הרמיוני יודעת.
אגב, יש היום שיחת הכרות קטנה עם פרופסור דמתי. הוא אמר שזה יהיה קצת ארוך מהרגיל, אבל הוא וויתר לנו מחר על השעה הראשונה. והרמיוני, כמדומני, צרצה להישאר לשחיה... אז תיתקעו פה שניכם, חסרי תנועה. להתראות!``
ובזאת הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו.
*~(+)~*
כעבור שעתיים נוויל נכנס לחדר. הוא לא שם לב למתרחש על הרצפה. הוא נתקל בידו של הארי, שהתפוצצה מכאב, ונוויל שכב על הארי. הארי לא יכל לדבר, אבל הוא השמיע קולות קטנים באפו.
``הארי? רון? מה את עושים פה?`` שאל נוויל בבהלה. ``רגע – זוהי קללת פטריפיקוס טוטאלוס! אין לי מושג איך נפתרים מזה! אבל... אתם תצטרכו לחכות להרמיוני, היא יודעת איך נפתרים מזה. היא הלכה עם פרוואטי לבקר את פדמה ברייבנקלו, וכנראה תחזור מאוחר. אז... לילה טוב לכם`` ובזאת לבש פיג\'מה ונכנס למיטה.
כעבור זמן מה נכנסו שיימוס ודין. הם צחקקו להארי ורון והתעלמו מהם ונכנסו למיטה.
`הו, למה עצבנתי את שיימוס` חשב רון בייאוש. ` הרמיוני תגיע רק מחר...`
והם חיכו להרמיוני, כבולים על הרצפה, עד מחר, אז הרמיוני באה לבדוק למה הם לא באים לארוחת-הבוקר. הארי לא הלך ביום הזה לשיעורים, כי היה אצל מאדאם פומפרי במרפאה, כי נוויל גרם לו שבר ב??יד כשנפל עליו בזמן שהיה... טוב, הוא לא רצה להיזכר במקרה הזה שוב.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
