פן פיקשן
השמירה על מאלפוי - חלק א`אקספריידיפרם
23/10/2005 16:00``לכל התלמידים!
בשבת הקרובה תהיה יציאה להוגסמיד לתלמידי השנה השלישית ומעלה.
על החתום:
פרופסור ה. ספראוט
רכזת היציאות להוגסמיד``
להארי זו הייתה הצעה מצוינת לשבור את הרוח התוקפנית של הלימודים שתקפה אותם, שכמעט מנעה ממנו להגיע לאימון הקווידיץ` הראשון. הוא חשב שהוא מצא את השחקנים הנכונים, בעיקר את דב צוהר, שהתלהבותו לא פגה והוא עדין חבט במרביצנים בחוזקה כל כך גדולה, שהקבוצה מיהרה לצאת מדרכו והציצה כל הזמן על במרביצן, שמא יפגע בהם וישבור גם להם את החוטם. בן רסש היווה לו איזון, כי הוא היה מצוין אבל פחות תוקפני ונלהב מדב. זה דווקא היה טוב, כי לפעמים בן היה עוצר חבטות חזקות של דב. אבל לדב הייתה רוח טובה והוא קיבל הכל בצחוק, ועוד היה לו חוש הומור משגע.
הארי ורון המשיכו לעקוב אחרי דמתי, כדי לגלות אם הוא הילאי. פעם אחת הארי הלך למשרדו מתחת לגלימת ההיעלמות, וכשהתקרב אליו שמע מה הסיסמה לחדר המנהל. הוא פשוט קיווה שכך יוכלו להכנס ולשמוע מעבר לדלת את הנעשה בחדר.
הלילה שבו הלכו למשרדו לשמוע אותו היה יום שישי בערב, כלומר יום לפני היציאה מהוגסמיד. הארי אמר את הסיסמה: ``**** **`` (הסיסמה סודית!) והמפלצת זזה והקיר נפתח. הארי ורון, מתחת לגלימת ההיעלמות, הטו אוזניהם לדלת. הם שמעו קול מוכר.
``הוא הרג אותם, דמתי,`` נהם הקול. ``הוא גם הרס את הבית, כנראה מרוב כעס. אם הוא היה עושה את זה קודם, אז זה לא היה קורה.``
``למה לא?`` שאל קולו של פרופסור דמתי.
``כי בדיוק ביום הזה אף אחד לא היה שם במשמרת. אני הייתי אמור ללכת לשם, אבל התעוררתי מאוחר הבוקר, ועד שהגעתי הבית היה הרוס. כל המוגלגים שם צרחו, אנשי רפואה באו, הרחוב הזה, דרך פריווט, היה מלא הריסו--``
ואז הארי התחיל לקלוט על מה הקול הנוהם, של עין-הזעם מודי, אומר. מודי שלח לו מכתב, ובו כתוב שוולדמורט יפרוץ לבית הדרסלים! הוא לא ידע את נפשו מרוב שמחה. הדרסלים נהרגו! אבל בכל רצח –
``יש דבר רע,`` נהם מודי. ``עכשיו אין לפוטר אצל מי לחיות.``
``שיחיה אצת הוויזלים במפקדה.`` אמר דמתי.
אז היה ברור לשניהם: דמתי הוא במסדר עוף החול, בזה אין שום ספק.
``ומאלפוי?`` שאל מודי. ``הוא וודאי ינסה להרוג את פוטר, אחרי מה שעשה לו.``
``הוא לא.`` קבע דמתי. הארי לא הבין. מאלפוי נמצא במפקדה. ``כבלתי אותו בקסמים חזקים מאוד. שרביטו מנופץ. אני שם לו שיקויים בארוחות שאנו נותנים לו שיזול ממנו כוח הקסם. אני מבטיח לך שבעוד מספר ימים הוא יהיה מוגל.``
מאלפוי? מוגל? איך זה אפש—
פאך! דלת המשרד נפתחה ברעש גדול. מודי עמד בפתח, כשהוא שמח מאוד. הוא הביט לעבר המקום שבו היו הארי ורון.
``פוטר! וויזלי! טוב שאתם פה. אנחנו רוצים לדבר איתכם.``
``פוטר? ווזילי? היכן הם?`` דמתי הזיז את ראשו, אך לא ראה דבר.
``הנה!`` ומודי הרים את הגלימה, והארי ורון נראו חיוורים ומבולבלים.
``בואו, יש לכם תפקיד לעשות,`` אמר דמתי בחיוך.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
