פן פיקשן
טעות של מחפשים - חלק ב`אקספריידיפרם
11/12/2005 20:37הארי פקח את עיניו. השעון מעורר צלצל מהשידה שליד המיטה שלו. הוא הסיט את הכילות סביב מיטתו וקם. החדר העגול עדין ישן שנת ישרים. כולם, חוץ מהארי, היו שרויים בשנה עמוקה. הארי בכוונה קם מוקדם. זה היה טיפשי במיוחד, אבל הסיבה היא שהוא רצה קצת להתאמן לפני המשחק עצמו. הוא לקח את הסניץ` שפילח מהקופסה אתמול, יצא מהחדר, ירד במדרגות הלולייניות והגיע לחדר המועדון. באח לא היה אש, אז הארי הבעיר שם אש עם שרביטו. הוא שחרר את הסניץ`, עלה על אש המחץ שלו והתחיל לרדוף אחרי הסניץ`. הוא תפס אותו כמה פעמים, ורק כששמע את אחת הדלתות שבחדרי הבנות נפתחת ונסגרת, תפס אותו פעם אחרונה וירד מהמטאטא. הדלת של חדרי הבנות נפתחה, ופתח נראתה הרמיוני, לבושה בסרטים ובצעיפים אדומים-זהובים ועם כמה ספרים ומחברות ביד.
``הארי! למה אתה ער?`` היא שאלה בהפתעה. ``גם לך יש שיעורים?``
``שיעורים?`` חייך הארי. ``וודאי שלא. רק התאמנתי קצת לפני המשחק.``
והוא הראה לה את הסניץ` שפילח.
הרמיוני כנראה לא ראתה את המעשה בעין יפה, כי היא עקמה את אפה, אבל לא אמרה דבר, כי רצתה רק לעודד את הארי לפני המשחק ולא להכנס אתו לריב.
``שמע, הארי, שיהיה לך ממש בהצלחה במשחק. אני כל זמן אתך.``
הארי הביט על החלון. השמים היו אפורים מאוד. כמעט שחורים, מרות שהשעה הייתה שבע בבוקר. הגשם שירד היכה בחוזקה על החלונות, הברקים סנוורו אותו והרעמים נשמעו פעם בשתי דקות. לא היה לו כל סיכוי למצוא את הסניץ` בסערה כזו, בטח שלא לנצח. ליבו ירד והוא היה עצוב.
``אל תתייאש, הארי,`` אמרה הרמיוני. ``יהיה לך סיכוי למצוא את הסניץ`. כולנו נחזיק לך אצבעות.``
``תודה, הרמיוני,`` אמר הארי בלחש, ואימץ לעצמו חיוך על הפנים.
כעבור זמן מה ירד לאולם הגדול לארוחת הבוקר. שם, בשולחן של גריפינדור, היה גל צבעים של אדום זהב בולט. רבים נופפו לו לשלום. כשחלף על פני השולחן של סלית`רין, התלמידים הירוקים-כסופים שאכלו שם קראו לו קריאות בוז. בוא התיישב לבסוף ליד רון והרמיוני. מולם ישבו רסש וצוהר. הם נראו די לחוצים.
``אל תדאגו, יהיה בסדר. הכל ילך טוב כמו שהיה באימונים.``
``דואגים?`` הם שאלו אותו. ``אנחנו לא דואגים. רק בטעות אממ... לא משנה.``
הארי ידע שהם כן לחוצים, אבל לא אמר להם את מחשבותיו.
``תקשיבו, בשעה 9:30 תרדו למגרש. אנו נעשה שם אימון אחרון לפני המשחק, וגם נתאמן על התרגילים של סלית`רין ועל ההגנות מפני התרגילים.``
``בקר הזה?`` פקפק רסש, והסתכל על התקרה המכושפת. לתקרה היה כעט צבע כחול קהה. כמעט שחור. מדי פעם הבזיק ברק בחלונות, ומיד אחריו רעם גדול.
``יודעים מה?`` הציע הארי. ``נשתמש בלחש אימפרביוס. זה עוזר מפני הרוח והגשם.``
``איו סיכוי, הארי,`` אמרה הרמיוני. ``לחש אימפרביוס עמיד רק בפני גשם קל. הגשם הזה כ``כ חזק – אני בספק אם תמצא אפילו את הסניץ`.``
``תודה, הרמיוני,`` אמר הארי.
``סתם, סתם, בצחוק!`` נבהלה הרמיוני
חזור לדף הפן-פיקשן
|
