HPotterIL@gmail.com מצב הירח
Draco Dormiens Nunquam Titillandus
שם משתמש:   סיסמא:  



פן פיקשן


סיפור חדש חברים!!מכשפה בע"מ
05/01/2007 01:06

"אמיליה! התעוררי!הגיע הזמן לקום לבית הספר! האוכל מתקרר על השולחן!"
אמיליה גיששה באפלה אל עבר השידה שעל יד מיטתה בכדיי לחפש את המשקפיים הכבדים שתמיד לבשה על אפה הקטן והסולד. לאמיליה היו עיניים כחולות גדולות ומרשימות,מה חבל שהמשקפיים הסתירו אותם..
אמיליה קמה באיטיות,ובעיפות מופגנת גררה את עצמה לחדר הרחצה. היא צחצחה שיניים סירקה את שערה השחור כפחם והארוך כהרצאותיו של פרופסור אלברט, הורידה את משקפיה ובהתה בבבואתה שהשתקפה והביטה בה ברצינות מן הראי שעל הקיר.
"אוי, הכיעור." לחשה לעצמה.
"שוב את מדברת לעצמך?! רדי כבר! אנחנו נאחר!" היה זה אחיה הקטן, אלכס. מין טיפוס קטן וחטטן שדמה בעינייה, באופן מפתיע-לאוגר. עיניו הכחולות הקטנות, שיניו הבולטות וקולו הצפצני, גרמו לה לתחושה של עצבנות כל פעם שהאיץ בה.
"אני כבר באה טפיל קטן!" אמרה אמיליה וטרקה את הדלת.
אמיליה ירדה אל המטבח ממנו נדף ריח נהדר של חביתיות ברוטב שוקולד, המאכל האהוב עליה."בוקר טוב אמיליה! ישנת טוב חמודה?" אמא, הטיפוס אותו אמיליה כיבדה והעריכה מכל. תמיד הייתה מסודרת במראה ונדף ממנה ריח תמידי ונעים של קינמון ולבנדר. כל דבר אצלה סודר במקום, אפילו הדבר הקטן ביותר. אפילו כשהייתה תשושה למראה, הייתה נמרצת בהתנהגותה.
"בוקר טוב אמא..כן..ישנתי טוב.." אמרה אמיליה בקול תשוש.
"מה קרה ילדונת? את לא מרגישה טוב?" שאלה אמא בדאגה.
"לא לא, אני פשוט עוד עייפה" אמרה אמיליה.
"מה קרה?! שוב חלמת על ג'ק?!" צחקק באושר אלכס.
"סתום כבר ילד מעיק!" סיננה אמיליה והתחילה לאכול את החביתיות.
"תזדרזו ילדים" אמרה אמא " ההסעה מגיעה עוד 10 דקות."
"נו! תזדרזי אמיליה!" צווח אלכס, אמיליה התאפקה מאוד שלא לסטור לו במקום, אולי מפניי שאמא הייתה שם, אולי מפניי שלא היה לה כח לצרחות של אחריי.
אמיליה סיימה את ארוחת הבוקר וקמה לעבר הדלת, שם הצטרף אליה אלכס וקפץ בעליצות מציקה מעלה מטה באושר.
"מה אתה כל כך מאושר אלכס?"
"היום יום מיוחד מאוד! שכחת?!"
"מה כ"כ מיוחד היום, אלכס?"
"סוף הסמסטר אמיליה! שבוע של חופש עומד בפנינו!"
"סוף הסמסטר! איך יכולתי לשכוח דבר כזה?!"
"כנראה חלמת על ג'ק יותר מדיי.."
"תשתוק!"
ההסעה הגיעה, וכרגיל אמיליה הלכה זקופה אל סוף האוטובוס והתיישבה ליד גבריאל, חברתה הטובה ביותר.
גבריאל הייתה כליל השלמות בעינייה של אמיליה. שערה היה מתולתל ובלונדיני ועינייה היו ירוקות וגדולות.
"סוף הסמסטר" אמרה גבריאל " מה התוכניות שלך לחופשה אמיל?"
יותר מכל אהבה אמיליה כשקראה לה גבריאל- אמיל. היה בשם הזה משהו מוזר ומצחיק בטון הצרפתי של גבריאל, מה שגרם לשם אמיל להשמע מסתורי ומיוחד.
"לא יודעת גבי..יש לך תוכנית?"
"לא משהו מיוחד..סתם נוסעים לנופש עם המשפחה.."
"באמת? לאן?"
את התשובה של גבריאל לא הספיקה אמיליה לשמוע, חוט המחשבה שלה ניתק - ג'ק פסע בדיוק לעבר מקומה, ונראה היה כאילו הוא עומד להתחיל בשיחה איתה! ואכן כך היה, ג'ק התקרב לכדי מרחק נגיעה ואמר:
...
..
...
..
...
-המשך יבוא-

[אני יודעת שאתם לא בדיוק מבינים, אבל פרק ראשון! חכו בסבלנות..]

שיהיה לכם שבוע מלא קסם חמודים!
אוהבת..


לפרק הקודםלפרק הבא



חזור לדף הפן-פיקשן