פן פיקשן
לופין בא לבקרג'ואן קליסמבורג
22/07/2004 13:42ביום שלישי קם הארי בהרגשה משונה, הוא לא הבין למה הוא מרגיש כך ואז הוא נזכר: לופין בא לקחת אותו היום!.
בחיוך גדול קפץ הארי ממיטתו וירד לארוחת הבוקר בהרגשה טובה.
"מה קרה לך?!" שאל הדוד וורנון בקול זועף כאשר הוא ראה את הארי מדלג לשולחן עם חיוך זוהר, הוא שנא לראות את הארי כל כך שמח , "אולי הסנדק שלו שלח לו מכתב סוף סוף ! " קרא דאדלי בקול מעצבן , החיוך נעלם מפניו של הארי, מאז שהוא חזר מהוגוורטס הוא לא סיפר לדרסלים על מה שקרה לסיריוס, הוא ידע שהם לא יצחקו עליו ,אבל הוא גם לא ידע מה תהיה תגובתם, אבל הדבר האחרון שהוא רצה לעשות זה להתחיל לשתף את הדרסלים ברגשותיו בנוגע למותו של סיריוס...
"נו?!" שאל הדוד וורנון, "אולי תענה כבר?!, שאלתי אותך שאלה!" הארי הביט בפניו של הדוד וורנון וענה בנחישות "סתם!, מה אסור לי להיות במצב רוח טוב?!" הדוד וורנון החמיץ פנים "אל תתחצף אליי!"- "בסדר!" .
הארי שתק, לא משנה מה הדוד וורנון יגיד לו היום הוא לא יהרוס לו את המצב הרוח .
מאז והלאה הארוחה התנהלה בשקט. (חוץ כמובן מהלעיסות הקולניות שדאדלי השמיע בזמן שאכל את הפנקייק שלו.)
&
השעון הראה על השעה 12:00 הדודה פטוניה הייתה בקניות בזמן שוורנון ודאדלי ישבו בסלון וראו משחק.
נו מתי הוא כבר יגיע?,חשב הארי אני כבר לא יכול להיות פה יותר-
פוף!
הארי קפץ מן הכיסא שליד שולחנו , הוא הביט לצדדים בתקווה לראות את המקור לרעש לאחר שהוא לא ראה כלום, הוא רץ לחלון והביט דרכו הרחוב היה שומם וכל השכנים הביטו מבעד לחלונותיהם כדי לחפש את מקור הרעש.
הדלת נפתחה ברעש, והדוד וורנון עמד בה במבט רצחני והביט בהארי "מה לעזאזל אתה עושה?!" "על מה אתה מדבר?, זה לא הייתי אני!" הדוד וורנון לא השתכנע "רק אתה יכול לעשות רעשים כאלה עם הדבר הזה שלך!" הארי הביט בו "על מה אתה מדבר?" "אני מדבר על-" ענה לו הדוד וורנון בפנים סגולים שהתחילו להראות ממש מפחידים " על השר- נו איך אומרים את זה- השרבוט הזה שלך!" הארי הביט בו "זה לא היה השרביט שלי, השרביט שלי בכלל נעול במזוודה שלי!-"
"זה לא היה הוא!" ענה קול , הארי והדוד וורנון הביטו במהרה בדלת, עמד שם מישהו אך הם לא הצליחו לראות אותו.
"מי שם?!" צעק הדוד וורנון , הדמות התקרבה אליהם ולופין נגלה אל הארי והדוד וורנון, "אני- סליחה שלא הצגתי את עצמי לפני שנכנסתי לביתכם , פשוט שמעתי אותך צועק על הארי ורציתי פשוט להודיע לך שלא הארי עשה את הרעש הזה , אלא זה היה אני"
"ומי אתה בדיוק?!" שאל הדוד ורנון , פניו היו סגולים והתחילו להופיע עליהם כתמים אדומים של כעס, הארי לא הבין איך לופין לא נס החוצה בבהלה מרוב הכיעור על פניו של הדוד וורנון.
"שמי הוא רמוס ג' לופין ואני הייתי מורו של הארי בשנתו השלישית בבית ספרו, באתי לקחת את הארי-" - "לאיפה לקחת אותו?!" התפרץ הדוד וורנון לדבריו , "רציתי בדיוק להסביר לך ,אבל הפרעת לי באמצע" הדוד וורנון הסמיק, הוא לא היה רגיל שאדם כלשהו יענה לו כך , לופין המשיך : "להתארח אצל חברו רון,"- "אתה מתכוון למשפחת הג'ינג'ים האלה?" שאל הדוד וורנון ,הארי רתח , הוא ידע שמשפחת וויזלי שונאת שקוראים להם בשמות גנאי כמו "הג'ינג'ים" ,
לופין המשיך : "אתה מתכוון למשפחת וויזלי?, כן , לשם אני לוקח אותו, הארי יישאר שם עד סוף החופשה וילך עם משפחת וויזלי לרכבת שתיקח אותו לבית ספרו...".
רעשים נשמעו מלמטה, הדלת של הכניסה נפתחה ונסגרה, קולה של הדודה פטוניה נשמע "אני בבית!" , לופין אמר להארי "זאת דודתך?" הארי ענה לו שכן, לופין פנה אל הארי ואמר "ארוז את דבריך ורד למטה, אני אלך להסביר לדודתך את הכל...".
"רק רגע אחד!" קרא הדוד וורנון ,לופין הסתובב אליו "מה קרה?" הדוד ורנון פנה אליו בפנים חמוצות: "מי אמר לך שאתה יכול פשוט להיכנס דרך הדלת ולקחת את הארי מפה?!, אני חושב שבכל זאת יש לי דעה בכך ,לא?!"
לופין הביט במבט מבולבל בדוד ורנון "אתה לא מרשה לי לקחת את הארי מפה?" הדוד ורנון רצה להשיב לו, ואז לופין המשיך "אני חושב שאדבר קודם עם אשתך ואז נראה מה דעתה על זה..."
הדוד ורנון נראה המום, לופין פנה אל הארי "התחל לארוז הארי" הארי פנה אל חפציו והתחיל לארוז, לופין ירד במדרגות כשהוא משאיר את הדוד ורנון מבולבל וכעוס...
&
הארי זרק את דבריו למזוודה, הוא נתן בדוד ורנון מבטים חטופים וראה שהוא מבולבל לגמרי...
"החצוף ההוא...חושב שהוא יכול לדבר ככה אליי....ועוד לחשוב שהוא חושב שפטוניה יכולה להשפיע על החלטותיי...חצוף..."
הדוד ורנון פנה בצעדים מדודים ויצא מן החדר...
הארי חשב לעצמו על מה שקרה עכשיו...
לופין אמר שאני הולך לרון, אבל במכתב הוא אמר שהולכים לכיכר גרימוולד מס' 12, יכול להיות שהוא אמר את זה כדי לא להרחיב על מסדר עוף החול...
ולמה הוא התכוון שהוא אמר "נראה מה אשתך תגיד על זה.." האם דודה פטוניה יודעת על המסדר?, ומדוע הוא חייב היה לספר את זה לפטוניה?
הארי חשב על כל זה בזמן שהוא ארז, הוא ניסה להקשיב למה שהם מדברים למטה, אך הוא לא שמע שום דבר חוץ מכמה מלמולים אחדים.
חבל שלא קניתי מפרד וג'ורג' את האוזניעזר שלהם בשנה שעברה...
חשב הארי לעצמו, טוב, אני אקנה אותם בפעם הבאה שידמן לי ללכת לסמטת דיאגון...
הארי חייך לעצמו חיוך קטן והמשיך לזרוק את חפציו אל המזוודה הפתוחה שנמצאת על המיטה...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
