פן פיקשן
שיקוי פולימיציאקספריידיפרם
04/07/2005 00:48"אה... כן?" שאל הארי.
"טוב, הארי," נאנח אדון וויזלי והתחיל בסיפורו:
"הכל התחיל בשבועיים שאחרי סוף בלימודים.. אלבוס דמבלדור הראה לנו, זאת
אומרת לי ולכמה מחברי המסדר, סיור סודי במחלקת המסתורין" רון והרמיוני
נראו דרוכים; הארי הבין שה הפעם הראשונה ששמעו זאת; "סיור סודי, שלא נוגע
אליכם," נזף אדון וויזלי ברון והרמיוני, ואלה היו מאוכזבים. "כן, אז אחרי
הסיור נשארתי 2 דקות כדי להסתכל על משהו, ואז רציתי לעלות למשרד שלי
ולהשלים כמה מסמכים על כסאותו משתוללים. ובכן, אותו מסדרון שחלמת עליו
לילות רבים שנה שעברה, המסדרון של הדלת שלידה הוכשתי בידי הנחש של
אתה-יודע-מי, היה אפלולי ומוזר.
ואז, קומה לפני הקומה של המשרד שלי, קפץ עלי מישהו. זה כאב: הוא גם נחת
עלי, וגם לתש שערות מראשי. כשירד מעלי, שלפתי את שרביטי והסתובבתי אליו.
לא ראיתי את פניו, הן היו מכוסות בברדס שחור. הוא ניסה לכשף אותי בכישוף
זיכרון (אני יודע איך מזהים) אך החטיא. כשהנפתי את שרביטי, הוא ברח לעבר
המסדרון המזרחי של הקומה (אנחנו היינו בצפוני). רצתי אחריו, אך כשהגעתי
לפנייה ראיתי שהוא... הספיק."
"הספיק מה?"
"הספיק להתעתק... עם השערות שלי."
"אז מה?" פלט הארי בלי לחשוב.
אדון וויזלי הסתכל עליו במבט של 'מה? אתה לא יודע מה עושים עם שערות של מישהו אחר?'
אופס! חשב הארי. איך לא ידעתי? שיקוי פולימיצי!
"אז מה הוא עשה?"
"הוא הפך את עצמו לי ו'עבד' עליך לבוא לסמטה של אתה-יודע-מי."
"אבל איך הוא השיג את הינשוף שלכם?"
אדון וויזלי הסתכל על הארי במבט עצוב.
"הוא נעלם. בעזרת כישוף זימון, אני מניח."
"ואיך הוא השיג את הכתב שלך?"
"זה כישוף לא קל," התערבה הרמיוני. "יש כישוף שנקרא כישוף כתב כישוף
שיכול להפוך את הכתב שלך לכתב של בן-אדם אחר."
"אה...." אמר הארי.
"אבל איך אתה יודע את כל-זה?"
"????"
"איך אתה יודע שהוא עשה את זה - ואולי נתן לאוכל-מוות אחר?"
הארי הספיק לראות את גברת וויזלי זורקת בתגובה מבט אזהרה לאדון וויזלי.
"זה סוד, הארי... טוב, מולי, אל תכעסי, אבל אני אגלה לך? שדמבלדור גילה
איך. רק לא אגיד איך הוא גילה זאת."
"למה לא?"
"אוי לא! יש לי דו"ח לגמור!" אמר אדון וויזלי בלחץ ומיהר לצאת אל מחוץ המטבח האפל.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
