פן פיקשן
סוף והתחלהאקספריידיפרם
23/09/2005 08:27דמבלדור נאנח ועזב את הבית. הוא חשב שאם היה נפגש עם הארי יותר מוקדם, היה מספיק לספר לו עוד קצת על הנבואות ועל חדי-הקרן, ואולי אף מספיק לספר לו על נבואת חד-הקרן האמיתית, שסבתא של סבתא של פרופסור טרלוני ניבאה. אבל נבואות הן עסק מוזר, מעצבן, מתיש ודבילי בהחלט, ודמבלדור הגיע למסקנה שבזקנתותו הוא לא חייב להכניס את עצמו לשם.
רון וויזלי סיפר לדמבלדור שהארי חולם חלומות מוזרים, וצועק תוך כדי שנה, ורון לא מצליח להעירו. דמבלדור רצה גם לשאול את הארי מה פשר החלומות הללו, אך גם את זה לא הספיק.
"בוווום!!!"
דמבלדור מיהר לעבר רחוב נולופט, לראות מה קרה. כשראה, היתה לו קצת בחילה.
אלה היו ענקים. הם הרסו את בתי הרחוב. דמבלדור ראה בין ההריסות כמה גופות של קוסמים, וכמה קוסמים שניסו לשתק ביחד את הקוסמים.
מאות קוסמים מכל שכונות הקוסמים הקרובות באו, וניסו להילחם בענקים.
"אבדה קד - קד - אבדה קדברה!"
דמבלדור ניסה גם הוא להרוג את אחד הענקים, אך בלא הועיל.אחד הענקים הושיט את רגלו ודרך על דמבלדור. דמבלדור התעלף, ולא ידע אם הוא מת או חי בכלל. מחשבותיו התערפלו, היתה לו סחרחורת קשה...
והוא התעורר. הוא זיהה את המקום עליו שכב כבית חולים. מעליו עמדה אשה, אשה ג'ינגית נמוכה ושמנמנה.
"אלבוס," לחשה גברת וויזלי.
"מולי," אמר דמבלדור. הוא הרגיש שהוא הולך למות, או להתעלף שוב, משהו כזה. "קראי בבקשה להארי. אני חייב לדבר איתו."
כעבור מספר שעות בא הארי.
"הארי," אמר דמבלדור. "אתה חייב להרוג את וולדמורט. עשה כל מה שתוכל, רק תגשים את הנבואה ואת נבואת חד הקרן למענך. אתה חייב לנצח את וולד - ד - מורט."
"אבל, פרופסור," אמר הארי במהירות. "מה זה נבואת חד-קרן?"
דמבלדור לא ענה לו.
הוא אף פעם לא יענה לו.
*~*
המזוודות ארוזות. הדוויג, פיגווידג'ן וזכריה בתוך הכלובים. פיגווידג'ן והדוויג כבר רגילים שבעליהם לחוצים לקראת הנסיעה להוגוורטס, אבל זכריה לא הבין למה הוא בתוך הכלוב, וציפצף במחאה.
גברת וויזלי, הארי, רון, הרמיוני וג'יני נסעו במוניות מיוחדות של משרד הקסמים על עבר תחנת קינגס-קרוס. שם עברו, כרגיל, בשער לרציף תשע ושלושה רבעים.
"שתהיה לכם שנה טובה," אמרה גברת וויזלי בדמעות. "תעלו, הרכבת עוד 3 דקות נוסעת."
הם עלו ברכבת, ומצאו לעצמם תא אחד משותף, ביחד עם נוויל לונגבוטום ולסנדר ופרוואטי.
בני משפחת וויזלי והארי קראו שלום לגברת וויזלי מבעד לחלון, בעוד שמספר שניות לאחר מכן הרכבת פנתה בפנייה שמובילה לעבר הוגוורטס, ואם לפני מספר שניות ראו את גברת וויזלי, עכשיו הם ראו רק שדות מטופחים ויפים, ובועד כמה שעות יגיעו לביתם, בלי פרג וג'ורג' ובלי דמבלדור, אבל בכל זאת - אין כמו להיות שוב בהוגוורטס.
**~ ס ו ף ~**
חזור לדף הפן-פיקשן
|
