פן פיקשן
בנגמו דמתיאקספריידיפרם
28/09/2005 21:44להארי, רון, הרמיוני ולשאר התלמידים בהוגוורטס חיכתה הפתעה לא נעימה באולם הכניסה בהוגוורטס. תמונה גדולה של דמבלדור הייתה תלויה שם. היא הראתה את דמבלדור, לא נע ולא זע (שלא כמו שאר התמונות של הקוסמים), ומתחת לתמונה היה כתוב:
אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור (1892-1996)
ל ז כ ר ו
ומסביב לתמונה היו תלויים נרות רבים, שהאירו את התמונה, והארי חשב שזה היה רעיון טוב, כי ככה הוא היה נראה יותר טוב וחלק מקמטיו הושמטו מהאור.
הייתה מעט המולה בכניסה להוגוורטס, אך הארי הצליח איכשהו להידחף בין ההמון לשולחנות של גריפינדור. רון והרמיוני התיישבו משני צדדיו.
\"אוף, הלוואי שמקגונגל תביא כבר את התלמידים החדשים,\" אמר רון. \"אני מת מרעב.\"
הארי, ששמע כבר את קרקור בטנו של רון, ידע כבר שרון תמיד רעב לפני המיון. ואם כבר המיון...
הדלתות שמכניסת האולם נפתחו, ופרופסור מקגונגל נכנסה, ומאחוריה עמדו תלמידי שנה ראשונה בהוגוורטס. לפתע הארי הרגיש ממש זקן; הוא כבר תלמיד שישית. הוא ראה את פניה העייפים של פרופסור מקגונגל, ואת פניו המאושרים של דראקו מאלפוי. הארי רצה לדרוך עליו, בדיוק כמו שדמבלדור מת (איך הוא מת, כך סיפרו לו תושבי רחוב נולופט שנשארו בחיים).
\"אוי, תראו!\" אמרה הרמיוני בהפתעה. \"המנהל החדש!\"
הארי הפנה את ראשו.
זה איש צעיר יחסית, בן 25 או 30. הוא היה מעט שמנמן ודי גבוה. הוא עטה גלימה סגולה, והיה לו שער שחרחר-חום. עיניו היא גדולות וכחולות, ולא עטו משקפיים.
אבל פרופסור מקגונגל כבר הגיעה עם השרפרף הנמוך, שעליו ישבה מצנפת טלואה ומלוכלכת. כל התלמידים עצרו את נשמתם, והמצנפת החלה לשיר:
\"כפי שידוע לכם, תלמידינו החדשים,
פרופסור דמבלדור מת לפני מספר ימים
ואז, כשהשיר עוד היה מוכן לשירה בפני בית-הספר,
שיניתיו מעט, ולחדשים אתן קצת הסבר :
פרופסור דמבלדור היה מנהל הוגוורטס 40 שנים,
מנהל מוצלח מאין כמוהו.
אפילו בשנה שעברה, עוד כשהיה בא בימים,
כולם כאדם מכובד וחכם כיבדוהו.
וכעט, לאחר 2 בתים של הסבר עליו,
אעבור לתפקידי הרגיל.
מאז קום ביה\"ס עול הוטל עלי:
למיין תלמידים לארבעה בתים.
לבית הפלפאף אשלח את התלמידים
שסבלנות וטוב נחבא להם במוח.
לסלית\'רין אשלח את הערמומיים
ואת השואפים לכוח.
לגריפינדור אשלח את האמיצים והנחושים
הרוצים ללחום באויבים;
לרייבנקלו אשלח את החכמים
שמשקעים במלימודים.
אז שתהיה לכולנו שנת לימודים טובה.
שנה של התחברות ושל אחדות
שבין הבתים כפר לא יהיה
את האחדות עם הראש הכרות.
מחיאות כפיים רבות נשמעו, והתלמידים החדשים הביטו בהערצה במצנפת.
\"מאלפוי, דינוז!\" קראה פרופסור מקגונגל מתוך הרשימה שבידה?.
\"מאלפוי?\" נשמעו לחישות מעוצבנות בשלחן גריפנדור.
ואז, עלה לבמת הסגל נער; והארי ידע מיד שזהו אחיו של מאלפוי, אולי בן דודו או משהו. הוא היה לבן, בלונדיני עם פנים מחודדים, ונראה בדיוק כמו דראקו בשנתו הראשונה בהוגוורטס.
מאפלוי עלה למצנפת המיון.
\"סלית\'רין!\" אמרה המצנפת, עוד כשבקושי קצה קדקודו נגע במצנפת.
זינוז הלך לששלחן של סלית\'רין בעיקוף, דרך השלחן של גריפינדור. בעוד שהמצנפת הייתה עסוקה עם ילדה בשם פרימן חיה, דינוז פנה להארי ודיבר אליו בלחש.
\"רציתי שתדע, פוטר,\" הוא לחש בארסיות, \"שאני יותר חזק מאח שלי. עוד כשהיינו ילדים קטנים שיחקנו בדו קרב של קוסמים וניצחתי אותו. הוא סיפר לי עליך. רציתי לאמר שאוי לך אם תעשה לי משהו.\"
\"אוי, אני מפחד,\" אמר הארי בלגלוג. \"אתה סתם תלמיד ראשונה קטן ופצפון, סלית\'רני. רציתי שתדע, מאלפוי, שמאז שהאח ה\"מאוד לא שחצן כמוך\" שלך היה מחפש, לא היה משחק שלא ניצחתי אותו. אתם, המאלפוים, כל כך שוויצרים עד שהיה אפשר לחשוב שאתם חצויי דם מנקודת הראייה שלכם.\"
מאלפוי החוויר, והלך לסלית\'רין, שקיבלו אותו בתשואות. הוא התיישב ליד דראקו, וסיפר לו על מה שהארי אמר לו.
\"תלמידים,\" אמרה מקגונגל, \"המנהל החדש רוצה לומר כמה מילים.\"
המנהל החדש והצעיר קם, והחל בנאומו.
\"תלמידים יקרים!\" הוא אמר, \"אני אישית הייתי תלמידו של פרופסור דמבלדור כשהיה מנהל. צר לי מאוד לשמוע על מותו. לכן, מוניתי במקומו להיות מנהל הוגוורטס, ולנסות להשיג בית-ספר למופת כמו שפרופסור דמבלדור ניהל.
שמי הוא ב??נ?ג?מו? דמתי, ואני אשמח להכיר כל תלמיד ותלמיד מכם. עונת הקווידיץ\' תתחיל ב...\"
/~*-|-*~\\
הארי עלה עם רון במסדרון, תוך שהם משוחחים על פרופסור דמתי.
\"אגרטל נבול!\" אמר רון, כנראה זוהי הסיסמה, והאשה השמנה פתחה את הדלת.
הם שמו לב שמשהו קטן השתנה בחדר המועדון. הוא נשאר אותו גדלו, אבל הרהיטים הישנים הוחלפו, ובמקומם הופיעו כורסאות רכות, ספות נוחות וכסאות עם ריפוד נחמד. הם עלו למעלה בשמחה רבה אל המיטות למעלה, אבל לא ידעו מה מחכה להם שם...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
