פן פיקשן
התעלול של מאלפוי - חלק ג`אקספריידיפרם
13/10/2005 21:25``מה אתה לא קולט?`` אמר רון בעצבנות. ``מה כבר יכול להיות מזה שדמתי הילאי? בסך הכל, גם שאיפתנו להיות הילאי. אז אם אנח--``
``רון,`` הארי אמר בהתרגשות קלה, ``אם דמתי הילאי, אז פרוש הדבר שהוא לוכד קוסמי אופל!!!``
רון היה המום מהתשובה הזו. הוא לא חיכה שמנהל בית-ספרו יהיה משהו כזה.
``מעניין אם הוא במסדר עוף-החול או משהו כזה...`` הרהר רון בקול. ``שנשאל אותו או משהו כזה?``
``ברור שלא,`` נאנח הארי. הוא הרגיש כמו אח גדול שמסביר לאחיו הצעיר דברים.
``אם הוא בכלל לא הילאי? זוהי הייתה סתם השערה.`` השערה שהובילה לדברים נוראים.
``אפשר לעקוב אחריו,`` החרה-החזיק אחריו רון, ולא שיערו עד כמה הם מו?בלים לידיים נוראיות.
וכך התחיל מעקבם של הארי ורון אחר בנגמו דמתי. עד למקרה הגדול הראשון שהביא אותם לצרה קטנה, היה מעקבם סביר יחסית למעקבים קודמים בעבר שגרמו להרבה מאוד צרות (אבן בחכמים, למשל). עתה הם בני 16, ויש להם יותר נסיון בחיים מגיל 11, בגיל זה הארי היה בבית-מוגלגים למופת, וכאשר הגיע להוגוורטס לא ידע אפילו מה זה קווידיץ` ודברים כאלה.
בארוחת הבוקר למחרת אותו היום ששוחחו עליו הסתכלו הארי ורון על שלחן הסגל, בחיפוש אחר סימן קטן על פניו של דמתי, או על כתבה מעניינת בנביא היומי. כיוון ששאלו מהרמוני כל בוקר את הנביא היומי לאחר שסיימה, ומכיוון שהיו מתיישבים בד``כ בשלחן שלהם במקום בו יוכלו להבחין הצורה די טובה מה דמתי קורא, יכלו להבחין במה דמתי קורא באותו רגע. מתי שהרמיוני הייתה שואלת את הארי ורון מדי פעם מה קרה, הם הכינו תרוץ די משכנע (מנקודת המבט של הארי ורון על הרמיוני) להרמיוני: הם הסתכלו על דמתי כדי לראות מה הא אוכל לארוחת-הבוקר, כיוון שאמו של רון אמרה להם שתמיד צריךלהתחנך ע``י המנהל שלך. התרוץ הצחיק את הרמיוני עשר דקות בפעמם הראשונה שאמרו לה את התרוץ, ורבעית המאייה בפעם השנייה. היא הבינה שיש להם משהו לעשות (וכיוון שאף פעם לא היה להם הרבה מה לעשות,) אז היא הניחה להם לנפשם.
הארי מיהר לעבר חדר המועדון של גריפינדור. הוא חזר מעונש מהשיעור של מקגונגל. או, יותר מדויק, כשכל התלמידים יצאו מהכיתה, היא שוחחה איתו ואמרה לו ברגזות שלא יצור קשר עם חברי מסדר עוף-החול או אנשים אחרים דרך רשת הפלו, כי רשת הפלו, (כך התברר לה במסתורי משימה במסדר עוף-החול במשרד הקסמים) עדין נתונה למעקב תחת אמה? של מריאטה אדג\'קום. גברת אדג\'קום, אשר במהלך הקיץ כשהתברר לה שהרמיוני היא זו שקללה (בעקיפין) את בתה, נהגה לשלוח לעיתים קרובות מכתב ובתוכו קללה. הרמיוני כמעט והידרדרה בלימודים, כי הייתה שוכבת הרבה זמן במרפאה.
``אגרטל נבול`` הוא אמר באנחה לאשה השמנה שפתחהה לפניו את הדלת.
*
הכל קרה בשניות. ברגע שהאשה השמנה התחילה לפתוח את הדלת, נשמע קול ``שתק!`` ואור אדום נורה לעבר השמנה. היא הצליחה בקושי להזיז את עצמה, ונפלה על המסגרת.
``מגיעה לך, שמנה,`` אמר מאלפוי. ``פטריפיקוס טוטא-``
התמונה נפתחה בתנופה ופגעה במאלפוי, שהועף על קיר המדרגות.
``מגיע לך`` נשמע קול, והתמונה נטרקה חזרה.
?
מאלפוי היה מעולף, ואפו היה שבור. מהלעשות עם האוכל-מוות הזה? חשב הארי בייאוש. הרי מאלפוי כנראה עד מותו של הארי ירצה לנקום את נקמתו ונקמת אביו הנרדף, והארי לא היה יכול פשוט להניח לו לנפשו. לכן אמר לו ``שתק!``, שיתק אותו והחביא אותו בתוך כוך קטן ליד המסגרת. בחיוך מרוצה הוא נכנס לחדר המועדון, בכוונה לעשות את העונש שמקגונגל נתנה לו, כי אז יראו שעשה אצלה עונש ולא דיברה איתו על מסדר עוף-החול.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
