HPotterIL@gmail.com מצב הירח
Draco Dormiens Nunquam Titillandus
שם משתמש:   סיסמא:  



פן פיקשן


האובדן של לוציוס - חלק ב`אקספריידיפרם
25/10/2005 22:46

כשלוציוס נרדם, הוא היה היחיד בחדר עם ארבעת המיטות. שתי מיטות היו שייכות לרבסטיאן לסטריינג` ולסוורוס סנייפ, שעד השליכוהו לאזקבאן היה ישן בהוגוורטס. המיטה הרביעית הייתה שייכת לקראב, אבל הוא מת בעת התפוצצות הסמטה שעליה היה אמור לפקח. דבר זה לא ציער במיוחד את וולדמורט, לוציוס ואת אוכלי המוות; קראב לא עזר במיוחד לאוכלי-המוות, וגם גויל חברו. שניהם היו תקועים ותמיד הרסו משימות שוולדמורט ביקש. גם כשוולדמורט היה ביער לא-בגופו 13 שנים, לא עלה על דעתם אפילו לחפשו. למען האמת, הם לא היו מרוצים מהיותם מאוכלי המוות. ולכן הכינו בסתר שיקויי טיפשות, שיהיו טיפשים מכדי לבצע את הוראותיו של וולדמורט. וכך גם ילדיהם, הטיפשים, שעתה שוהים בהוגוורטס. קראב לא הולך לשיעורים בכלל, וגויל מרוכז עוד פחות מהרגיל.
כשלוציוס התעורר ליום אפל חדש, מצא להפתעתו ששלושה מתוך ארבעת המיטות היו מלאות. רבסטיאן וסנייפ היו שם.
``רבסטיאן! סוורוס!`` צעק לוציוס בהתרגשות. הוא התחיל לדבר איתם באריכות, והם סיפרו לו, שאחרי שהלך, הם עוד נאבקו במשותף בסוהרסנים, והצליחו להימלט. אבל זה לקח זמן רב; הם נאבקו חזק, סוהרסן אחד אפילו כמעט נישק את סנייפ.
דיבוריהם העירו את שאר חברי מפקדת אוכלי-המוות.
המפקדה הייתה רחוקה מכל מגורי אדם, כך שאוכלי-מוות הרבו לישון בה, במקום מישפחותיהם.
אוכלי המוות שיבחו את לוציוס, את רבסטיאן ואת סנייפ על בריחתם מאזקבאן. בשלב אחד גם וולדמורט בא, ובישר לחסידיו בחגיגיות מספר סוהרסנים נוספים הצטרפו לשירותו. ``כל סוהרסן,`` הזהיר וולדמורט, ``רק אנשים מסוימים יוכלו לתת לו פקודות מה לעשות. הם בינתיים מקבלים שטיפת-מוח חזקה.``
כל סוהרסן שהצטרף, וולדמורט שם אותו למספר ימים בתוך תיבה מסתורית הנקראת ``מיפקגל`` - כלומר, בשפת הסוהרסנים, ``שליטת האופל``. כל סוהרסן, בזמן ששהה בתוכה, קיבל כוח עצום למלא את הוראותיו של וולדמורט, וכן הרבה כוח רגיל, לסוהרסנים. הסוהרסנים שיצאו משם, היו להם חגורות אדומות במקום בו אמור להיות להם המתניים, ובאמצע החגורה יש את סמל אדון האופל, ירוק ומבהיק.

|--------

``להרוג אותו,`` אמר דמתי בחריפות. ``אם כבר הוא במצב כזה, עדיף להרוג אותו. לא ארשה שיהיה שוב בין האוכלי-מוות האלה.``
``איך תהרוג אותו?`` דאגה גברת וויזלי, שהילכה לצידו. ``אתה לא יכול להשתמש בקללת אבדה קדברה. ישליכו אותך לאזקבאן.``
``נכון.`` חייך דמתי, והוציא חפץ מוזר מכיסו. זה היה נראה כמו מטריה קטנה חצי-נפתחת, אבל בקודקוד שלה היה קנה עבה מאוד. ``זה, דבר שהמצאתי. משרד הקסמים לעולם לא יוכל לדעת מי הרג אותו ומה הרג אותו.``
``רעיון מצוין, בנג`י,`` כך קראה לבנגמו בחיבה. ``תן להארי להעלים אותו?``
``קשה מדי בשבילו להעלים חפץ כזה,`` אמר דמתי. ``הוא יודע איך להפוך אותו לעצם. שיהפוך אותו לעצם ואז יהרוג אותו – וחלאס.``
ההם הגיעו לכיכר. דמתי פתח את הדלת ועלה לטרקלין. הוא הסביר באריכות להארי על פרטי המעשה שהם עושים. לאחר מכן, בנגמו לקח את ה``מטריה`` כפי שקרה למכשיר המחזיק בידו, ולחץ על כפתור ירוק, שמעליו כתוב באותיות קטנות המילים ``אבדה קדברה``... 

לפרק הקודםלפרק הבא



חזור לדף הפן-פיקשן