פן פיקשן
האובדן של לוציוס - חלק ד`אקספריידיפרם
08/11/2005 21:25עצרי!`` הסתובב סנייפ, שראה את מולי מכניסה שיקוי לתוך הפה של שותפו.
אבל כבר היה מאוחר מדי.
כל הנוכחים, כולל דמתי ומאלפוי, הביט כעת בדראקו, אשר פרצופו הראה הבעת כאב ותימהון. אך גופו התחיל לזהור באור ירוק בהיר והוא התרומם מהרצפה.
לוציוס נראה על סף דמעות. הוא ניחש כבר מה קורה. כי מאלפוי עכשיו התמוטט על הרצפה, מעולף.
לוציוס הביט בדמתי בהבעה מוזרה. זה היה מבט של כעס, אולי של תחינה, אולי של עייפות. דמתי לא ידע זאת. כל מה שהוא ידע – לסלק את כל האוכלי מוות האלה מהמפקדה! ורק דבר אחד זקוק: אם הם שניים (לא כולל הילדים) והם (אוכלי-המוות) בערך עשרה, הם זקוקים לתגבורת!
למיספחולים לא היו דרכי תקשורת כמו אחים או טלפונים. היו להם מכשירים מיוחדים הנקראים ``קם-פסט``, שהיה להם מיקרופון, ובו היו יכולים לדבר אל אנשים אחרים מהמסדר או לכולם, הכל לפי רצונם.
דמתי הוציא את הקם-פסט שלו, חשב על כל מסדר עוף החול ואמר למקרופון:
``אנחנו בטרקלין – זקוקים לתגבורת.``
תוך חמש שניות התעתקו כל חברי מסדר עוף-החול אל כיכר גרימולד ונכנסו הביתה בסערה.
``לזה לא ציפינו,`` אמר מקנייר לבלטריקס. ``אנחנו נמות בידם. גם ככה דראקו לא ניצל. הוא הפך עכשיו למוגל ממש. ס ק י ב .``
``אז מה נעשה?`` שאלה בלה ביאוש.
``נברח!`` קבע סנייפ, משאיר את לוציוס מאחור, הוא התקדם לעבר הדלת של הטרקלין.
`לא!` חשבה הרמיוני, כיוונה את שרביטה אל רגליו של סנייפ ואמרה את קללת רגלי-ג`לי.
``איי!``
סנייפ לא היה יכול כמעט להזיז את רגליו. בלטריקס התכוונה לעזור לו –
``אינקרצרוס!`` פלט דמתי, שהיה עסוק בינתיים בקרב עם לוציוס. לוציוס, אשר לא היה יכול לתפוס את המחשבה שבנו היקר מוגל, ילחם בדמתי (כך הוא חשב) – עד מותו.
ואז, הגיעה התגבורת.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
