HPotterIL@gmail.com מצב הירח
Draco Dormiens Nunquam Titillandus
שם משתמש:   סיסמא:  



פן פיקשן


האובדן של לוציוס - חלק ה`אקספריידיפרם
11/11/2005 12:26

מתוך דלת הטרקלין נראו מסדר עוף-החול, ובראשם, זקן ואפור, אלאסטור מודי. היו גם טונקס, לופין, קינגסלי ועוד הרבה אנשים שהביטו בשנאה אל אוכלי המוות הנבוכים.
``אבדה קדברה!`` צעק מאלפוי – וכיוון שרביטו על מודי.
``פרוטגו!``
הלחש פרוטגו אמור להשפיע על קללות קלות לעבור לתקיפת שולחיהן. אבל לאלסטור מודי, שהיה לו כוח קסם גדול מאוד, הייתה האפשרות גם ללחש הזה לתקוף את הקוסם ששלח אותו.
``לוציוס! אמר מקנייר, ודחף את לוציוס הצידה, כך שהקללה כוונה לעבר מאלפוי.
``לא!`` צרח לוציוס, והרים שביטו ואמר: ``וינגארדיום לביוסה!``
דראקו מאלפוי, שהיה כעט מאולף, התרומם מהרצפה, כך שהלחש לא פגע בו.
``עצרו!`` אמר לופין. כולם עצרו את התקפתם, אוכלי המוות והמיספחולים.
``אתם מוקפים,`` אמר קינגסלי שאקלבולט. ``אקספליארמוס!``
כל השרביטים של אוכלי המוות הועפו מידיהם והועברו לידיו של קינגסלי. הוא אמר: ``עכשיו תרימו ידיים ולכו בעקבותי החוצה. אל בית הדין של משרד הקסמים. ומשם – אל הלא נודע!``
כל אוכלי המוות הרימו ידיהם ויצאו מהחדר. הם השאירו את דראקו בפנים. המיספחולים הקיפו אותם, וכולם יצאו החוצה. זה היה יום גשום וסוער, ואיש לא היה ברחובות ולא הבחין במהומה.
הם הלכו ברגל לכיוון משרד הקסמים. גם הארי, רון הרמיוני ומולי הלכו איתם. המסלול היה מוכר להארי, שהרי לפני שנה הוא הלך במסלול  הזה לשימוע.
אבל בחצי הדרך...
אבל בחצי הדרך נשמע קול צחוק מתנשא ברוח.
הרוח דעכה. קול נפנוף נשמע מעליהם.
``הסתכלו למעלה!`` צעק קינגסלי.
הארי הסתכל למעלה, נדהם.
מעליו ריחף יצור גדול, שחור. יצור גדול עם כנפיים גדולות ושחורות, שאחת מעיניו הייתה נפחוה ואדומה.
דרקון.
דרקון מתנשא מעליהם, ועליו הציץ מלמעלה דראקו.
``דראקו!`` צעק לוציוס. ``איך אתה על פרומשונט?``
``אבא!`` צעק דראקו. ``פרומשונט בא לחלון של הסלון לאסוף אותי!
``תקשיבו!`` אמר דראקו אל לופין ומודי. ``אני אמנם מוגל כבר. חסר יכולת קסם. אבל נשאר בי הכוח לראות ולהרגיש דרקונים. אני אנקום בכם, מיספחולים מסריחים!``
ובזאת הדרקון עף לכיוון השני של העיר.
``דראקו! חזור!`` צעק לוציוס.
``בוא כבר!`` אמר מודי ללוציוס, ותקע אגודלו בגבו של מאלפוי. ``לא מתעכבים אצלי.``

|----------

``היום היה אמור להיות אימון קווידיץ``` אמרה ג`\'יני. ``אבל הארי, רון והרמיוני לא פה. אמרו לי שהם הלכו ל...``
``ל?מה?`` שאלה קייטי. ג`יני כמעט אמרה ל``מפקדה`` אבל עצרה את עצמה ברגע האחרון.
``לסיור בהוגסמיד, או משהו כזה,`` אמרה ג`יני, מקמטת את מצחה. עליה להיזהר בדיבורים שלה. עכשיו קייטי היא החברה הכי טובה שלה, אבל – יש דברים שצריך לשמור בבטן ולא לפלוט, כי אז - - מי יודע מה יכול לקרות אם כל הוגוורטס יידע על מסדר עוף החול.
``אני הרוגה מעייפות. לילה טוב`` אמרה קייטי ועלתה למעלה.
לג`יני הוקל מעט. היא חששה פן קייטי תתחקר אותה על מעשיו של אחיה, כי קייטי הייתה מטבעה מעט חשדנית. אבל היא ידעה שהשלושה שמרו על מאלפוי במפקדה, כי גברת וויזלי שלחה לה ינשוף ובו מכתב מפורט על השתלשלות העניינים. ג`יני הושבעה לא לגלות דבר לאיש, ולא לדבר אפילו בלחש עם פרופסור מקגונגל, שבינתיים גם הועדרה מבית-הספר (תגבורת!). היא הוציאה מהילקוט את ספר היסטוריה שלה והתחילה ללמוד לקראת הבחינה מחר. לאחר שעה עלתה למעלה לחדרי הבנות, למיטה.

לפרק הקודםלפרק הבא



חזור לדף הפן-פיקשן