פן פיקשן
האח הבוערתג'ואן קליסמבורג
24/08/2006 17:43הארי שמע את צרחתה של טונקס.
זיעה קרה ירדה במורד גוו, כשהוא הניח את ידו על הידית ועמד לרוץ החוצה לעזור לטונקס, אך לפתע הוא שם לב לאח שעמדה בפינת החדר. הוא לא שם לב אליה קודם, בגלל החושך ששרר, אבל עכשיו, לאחר שהחדר הואר באור זהוב וחמים- הארי יכול היה לראות כל פינה.
לפתע האש באח נדלקה, ומחזה שהארי ראה פעמיים בחייו קרה שוב; פרץ נוסטלגיה וכאב הציף את מחשבותיו ואת גופו כאשר הוא נזכר באדם שהופיע בפעם הראשונה; אך הפעם במקום ראשו של סיריוס סנדקו, הארי ראה את ראשו של דמבלדור הקוסם.
"הארי!" דמבלדור צעק אליו מהאח.
הארי נשנק. לאחר חודשיים שבהם היה מנותק מכל קשר להוגוורטס, למנהל בית הספר, ולעולם הקוסמים בכלל, הכול פתאום נחת עליו במהירות שגורמת לו להיחנק.
"פרופסור... דמבלדור..." הארי מלמל ומיהר לפנות אל האח, אך מהבעה של הפתעה השתנו פניו למבע של עזרה כשלפתע הוא נזכר בטונקס.
"פרופסור! טונקס בצרות!... אני חייב לרוץ!" הארי קרא אל עבר האח ופנה בחזרה אל הדלת. הארי סובב את הידית בצליל צורם, אך לפני שהוא הספיק למשוך את הדלת כלפיו נשמע קולו של דמבלדור:
"הארי פוטר אל תעז אפילו לצאת מן האכסניה הזאת עד שאני אומר לך!" קולו הרועם של דמבלדור גרם להארי להיבהל.
הארי סובב פניו אל האח וקרא בייאוש "אבל פרופסור, טונקס בצרות! אני חייב לעזור לה!"
"הארי, אתה רק תדאג לעצמך ותישאר כאן!" דמבלדור הזעיף את פניו באח וגרם לכמה ניצי אש לזוז במהרה.
לפתע נשמעו קולות רבים של התעתקות מבחוץ.
הארי סובב את ראשו במהירות אל החלון. מה זה היה? הוא שאל את עצמו.
"מה קורה שם הארי?" דמבלדור שאל.
"אין לי מושג פרופסור," הארי ענה לו כשהוא מביט עיקש אל דמבלדור, "אבל אני הולך לברר."
"הארי!" דמבלדור שאג,אך דמבלדור ידע שהוא לא יצליח לעצור את הארי, שאם הארי יודע שהוא יכול לעזור למישהו בצרה-שום דבר לא יעצור אותו.
וזה בדיוק מה שיעזור לו במשימה שלפניו דמבלדרו חשב בכבדות ראש תוך כדי שהוא צופה בהארי שיצא דרך הדלת אל הרחוב האפל.
"הוא יצא החוצה?" ארתור וויזלי הביט בדמבלדור שהוציא ראשו מן האח כשכל זקנו שחור מפיח.
"כן." דמבלדור אמר כשקולו נשמע דאוג, אך פניו רגוזים.
"טיפוסי לפוטר." דיגל גיחך לעצמו.
ליד השולחן ישבו עכשיו רק שלושה אנשים.
כל השאר התעתקו כדי לברר מה קרה לטונקס.
קינגסלי שאקלבולט מצא את עצמו ברחוב חשוך. אורות ירוקים ואדומים התעופפו סביבו.
"טונקס!" הוא צעק והחל לחפש את טונקס בעיניו. שאקלבולט הרים את שרביטו ואור בהיר ומסנוור בקע ממנו "לעזאזל עם הזהירות.." הוא מלמל לעצמו. ואז הוא המשיך לצעוק את שמה של טונקס.
לפתע עין-הזעם מודי הופיע לידו. "מצטער שהתעכבתי , מצאת משהו?"
"לא, עדיין לא!" שאקלבולט ענה לו בתסכול .
לפתע מודי הבחין בתזוזה מאחוריו, הוא הרים את שרביטו והתכונן לשתק את הדמות, אבל היה משהו מוכר בצללית של השיער שלה...
"טונקס?" מודי צעק והתקרב לדמות.
השיער היה פרוע, ומכוון לכל עבר, ממש הסגנון של טונקס...
אבל זו לא הייתה טונקס.
זה היה הארי.
"פוטר! מה לעזאזל אתה עושה מחוץ לאכסניה?" מודי תפס בזרועו של הארי בחוזקה וקירב אותו אליו.
"פרופסור מודי! אני כל כך שמח לראות-"
"שמור את הברכות לאחר כך ילד! שאקלבולט!" מודי צעק אל החושך.
לפתע הארי הבחין בדמות גדולה וכהה מתקרבת אליהם.
"קח את פוטר ל-'אור הבוהק'! שמור עליו כמו על החיים שלך!" מודי זרק את הארי לזרועותיו של קינגסלי, והפטיר, "ואולי אפילו יותר."
שאקלבולט והארי התרחקו במהירות אל עבר האפלה, משאירים את מודי לבדו.
מודי המשיך לכיוון הדרך הנגדית שאליה הלכו הארי וקינגסלי, לפתע נשמע קול פצפוץ קטן, והוא הרים את שרביטו בהיכון; "מי שם?" הוא צעק; לא נשמע קול עונה בחזרה.
טוב נו למה ציפיתי?.. זה לא שאוכל מוות יקפוץ ויגיד 'אני'.. מודי הרהר לעצמו תוך כדי שהוא מביט לצדדים במהירות.
לפתע הוא שמע תזוזה משמאלו. "שתק!" הוא שאג וכיוון למקום.
"מודי זו אני! אמליין!" אמליין ואנס קראה והופיעה מול מודי.
"למה לא ענית לי?" שאל מודי ברוגז.
"מצטערת, לא שמעתי אותך! מה קורה עם פוטר וטונקס?"
"פוטר החליט לבדו לצאת לעזור, אז עכשיו קינגסלי מלווה אותו לאכסניה בחזרה, ועוד לא מצאנו את טונקס."
"עוד לא מצאתם..." הבעה של דאגה התפשטה על פניה של אמליין.
"אל תדאגי ואנס, נימפדורה ילדה גדולה, היא יכולה לדאוג לעצמה."
אמליין הרימה את שרביטה ואור לבן בהק ממנו.
לפתע היא קלטה משהו. "עין הזעם, שם!" היא הצביעה קדימה.
היא ומודי התקדמו במהירות אל עבר הישות ששכבה על המלט הקר.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
