פן פיקשן
במפקדת מסדר עוף החולג'ואן קליסמבורג
22/07/2004 22:33לופין פתח את הדלת, הדלת חרקה בקול חרישי...
הארי ולופין נכנסו אל הבית האפל , הארי הביט על הבית הישן , עדיין היה בו את ריח הריקבון והזוהמה שהיה בו בפעם הראשונה שהארי בא (למרות שהוא היה קצת חלש יותר-אם זה אפשרי) לבית הזה. הטפטים המתקפלים נראו כהרגלם זוועה, ועל הקירות עדיין היו תלויים הדיוקנאות המשחירים.....
הבית נראה בכל זאת קצת יותר נקי. אפשר היה לראות שגברת וויזלי התחילה לנקות פה! חשב לעצמו הארי.
לפתע שמע הארי קולות צעדים מהירים , ומודי עין הזעם עמד בפתח הדלת שמובילה למטבח, פניו היו לבנים ורזים, עינו הרגילה הייתה מכוונת לכיוון הארי ולופין, עינו השנייה (הקסומה) הביטה לכיוון המדרגות, פניו היו מעט עצובים ומדוכדכים, הארי רצה לשאול אותו מה קרה, וגם להגיד ללופין שיסביר לו הכל, אך לופין הקדים אותו: "הארי , אני אסביר לך את הכל בארוחת הערב"...
לופין ומודי פנו לעבר המטבח כשמודי מפטיר להארי עם גבו אליו:
" תעלה למעלה פוטר, נראה לי שמולי שם , היא בטח מסדרת לך מקום לישון בו".
הארי שתק. הוא לקח את המזוודה שלו ועלה בגרם המדרגות החשוך.
הוא נתן מבט מהיר בדרך למעלה בוילונות הסגורים של גברת בלק, הוא חשב לעצמו "האם מישהו הודיע לה על מה שקרה לסיריוס?", ואיך היא הגיבה לזה, אך הוא המשיך לעלות לקומה השנייה בשקט .
הארי הגיע לקומה השנייה, הוא חלף על פני שורת ראשי גמדוני הבית המפוחלצים, הוא נזכר בחג המולד הקודם כשסיריוס שם לגמדוני הבית כובעי סנטה קלאוס וזקנים, הארי חייך חיוך קטן לזכר המעשה של סיריוס, אך לאחר רגע הוא הפסיק, כאב לו לחשוב על סיריוס...
הארי פנה לחדר שמימין החדר הקטן שהוא היה בו שנה שעברה עם רון והרמיוני, וסובב את הידית שבצורת ראש של נחש.
רון ישב על המיטה שבצד ושוחח בשקט עם ג'יני וויזלי, הארי לא שמע כל מה הם דיברו , אבל ברגע שהדלת נסגרה מאחוריו הארי ראה את רון צועק:
" ה א ר י ! ! ! "
צעק רון עם הבעת שמחה על פניו , הוא רץ אליו עם חיוך גדול מרוח על פרצופו
"מתי באת?, אימא ואבא לא אמרו שתגיע בזמן האחרון!"
גם ג'יני שישבה על המיטה והסתכלה בשניהם חייכה חיוך גדול, "אתה לא יודע כמה דברים יש לנו לספר לך!" היא אמרה, "נראה לי שאתם תצטרכו לשמוע קודם את כל מה שיש לי לספר לכם!" אמר הארי בחיוך גדול, "אגב , איפה הרמיוני?, היא בד"כ נמצאת פה בחופשות."
רון וג'יני הביטו אחד בשני ושתקו.
"מה קרה?" שאל הארי,
"כלום!"
אנו רון וג'יני ביחד .
מה קרה להם?, מדוע הם היו מתוחים כ"כ בגלל ששאלתי איפה הרמיוני... האם קרה לה משהו? הארי הירהר לעצמו.
"אז הארי-" פנה אליו רון
"מה רצית להגיד לנו על מה שקרה לך בחופש?"
הארי הביט אל רון שאוזניו היו אדומות ממבוכה , השתיקה הרבה וה"כלום" של רון וג'יני היו די מוזרים לטעמו של הארי, ורון קלט את זה שהארי חושד במשהו...
אך לפני שהארי הספיק להוציא מילה, גברת וויזלי הופיעה בפתח הכניסה לחדר: "הארי!, חמוד!, מה שלומך?"
"הכל בסדר גברת וויזלי"
הארי הביט באמו של רון, פרצופה היה חיוור ורזה, והיא נראתה בכאילו עברו עליה לילות רבים ללא שינה...
מה קרה לגברת וויזלי?, מדוע כולם נראים כ"כ מתוחים ועייפים?, ומה קרה להרמיוני?!
הארי הביט ברון שהחזיר לו מבט מיואש, כנראה גם רון מודאג לגביי אמו...
גברת וויזלי פנתה אליהם: "הארי, רון , ג'יני ארוחת הצהרים תתקיים עוד שעה, אני אתן לכם זמן לדבר קצת..."
גברת וויזלי יצאה מן החדר, הארי מיד התנפל על רון וג'יני : "אתם לא יודעים מה קרה לי בימים האחרונים, הדוד וורנון התחרפן מכעס, פטוניה נראתה מקשיבה, וגיליתי כמה דברים חדשים!!!-"
"רגע אחד!"
קרא רון, "תשב קודם כל, ועכשיו תתחיל מההתחלה אבל ל-א-ט-!, מה קרה?".
רון וג'יני התיישבו על המיטה והסתכלו על הארי, הארי נרגע מעט , ואז התיישב מולם. הוא התחיל לספר להם על נסיעתם של ורנון ודאדלי , על תמיהתו בקשר לזה שיכול להיות שקוסמים הם אלו שהיו איתם ביום הבריאות הזה, ועל שיחתם של לופין ווורנון (רון כל הזמן צחק בזמן שהארי הסביר לו איך לופין ענה בהתחמקויות ועקיצות לדודו) , ולבסוף על שיחתם של לופין ופטוניה , ואיך לופין כשף אותם בלחש זיכרון כאשר הם יצאו...
רון וג'יני הביטו בהארי, רון נראה המום לחלוטין ועיניו היו פקוחות לרווחה, לעומתו ג'יני לא נראתה המומה אלא רק מסוקרנת ומהורהרת...
"נו , אז מה אתם חושבים???"
שאל אותם הארי אחרי כמה דקות של שקט (הארי חשב לתת להם קצת זמן לעכל את המידע).
ג'יני השיבה לו ראשונה: "בקשר לסיפור של לופין ודודתך ,אני לא חושבת באמת שדודתך הייתה מעורבת אי פעם במסדר, אם היא הייתה מעורבת אז היינו רואים אותה פה, או שומעים עליה משהו..." היא הביטה בהארי ורון מחכה לתגובה, אבל אתם לא רואים הרי כל אחד שמגיע לפה , נכון?, יכול להיות שהיא מגיעה בשעות מאוחרות, או שבכלל הם שומרים איתה על קשר בינשופים!" השיב לה במהירות הארי, " אבל אתה לא יודע מה לופין אמר לה בשיחה שלהם! , יכול להיות שהוא המציא לה סיפור כלשהו..." העלה רון,
"אז למה הוא מחק להם את הזיכרון אח"כ???" שאל הארי את רון, "בטח הם דברו על משהו שלופין חשב להגיד להם על המסדר, והם לא הגיבו טוב, ולכן הוא מחק להם את הזיכרון!!!" אמר הארי בחיוך ניצחון.
הארי רון חשבו כמה דקות על מה שהם דיברו הרגע...
על מה באמת לופין דבר עם פטוניה???, אני חייב לדעת!
לפתע ג'יני המשיכה: "ובקשר סיפור של יום הבריאות שדודך ודאדלי חוו, אנחנו יכולים פשוט לשאול את אבא או את אימא אם הם שמעו על מקום שכזה..."
הארי ורון הנהנו ,הם באמת יכולים לשאול את אדון וויזלי...
"אבל בקשר לשיחה של לופין ודודך" המשיך רון כשחיוך גדול מרוח על פניו "אני פשוט כ"כ מצטער שלא יכולתי להיות שם כשלופין "דרך" כ"כ על דודך, אף פעם לא ידעתי שלפין יכול להיות כ"כ קשוח!!!!" אמר רון, הוא השעין את ראשו על הכר, וחייך חיוך גדול, הארי היה בטוח בכך שהוא מדמיין עכשיו את השיחה בין ורנון ולופין....
"טוב, זה" אמר הארי עם חיוך קטן " אני רציתי פשוט לצרוח אחרי כל דבר שלופין אמר: "נכון מאוד!, הוא צודק" ואז לראות את ההבעה על פניו של דוד ורנון..."
"אבל אם באמת הייתי אומר את כל הדברים שלופין אמר לדוד וורנון, אני בטוח שהייתי מקבל מהדוד ורנון כמה סטירות הגונות!."
רון וג'יני צחקו.
"וואו!, תראו כמה זמן עבר!, קדימה בואו נרד לארוחת צהרים, אימא בטח חושבת שאנחנו נרדמנו פה!"
הארי , רון וג'יני ירדו במדרגות לכיוון המטבח כשהם צוחקים צחוק בריא....
חזור לדף הפן-פיקשן
|
