פן פיקשן
"בגדי הפלא של האחים וויזלי"ג'ואן קליסמבורג
25/07/2004 23:13הערב הגיע.
ארוחת הערב לא הייתה כ"כ גרועה ומתוחה כמו בארוחת הצהרים , טונקס הצחיקה כהרגלה את ג'יני ,(כאב להארי להיזכר בכך שהיא הייתה גם פעם מצחיקה את הרמיוני כך) .
לופין ,מודי ,ושאקלבולט , ישבו בפינת השולחן מדברים בשקט ומעיינים בעיתון הבוקר.
גברת וויזלי ומר וויזלי דיברו על הנושא שגברת וויזלי עדיין לא הרפתה ממנו: השיער הארוך של ביל...
"אבל ארתור, אתה צריך להבין!, בחור בגילו של ביל לא אמור להסתובב עם זנב סוס מטלטל מאחוריו-"
"אבל מולי!, כמו שאמרתי לך כבר מיליון פעם : ביל כבר מבוגר!, הוא יעשה מה שהוא רוצה לעשות במראהו ובשערו-כפי שהוא רוצה!"
"חוץ מזה..."
התערב מודי בשיחתם של הזוג,
"לידיעתכם זנב סוס זה שיא האופנה בזמן האחרון..."
כולם הסתכלו בתדהמה במודי: מודי נותן עצות באופנה?!?!?!?!?!.
הארי הפיל בכוונה את המזלג שלו, והתכופף מתחת לשולחן כשהוא מחייך חיוך רחב, ומתאפק שלא להתפוצץ מצחוק מתחת לשולחן, לאחר כמה שניות "הפיל" גם רון את מזלגו והתכופף מתחת לשולחן,
"אתה לא יודע מה קורה שם למעלה, "
הוא אמר כשחיוך גדול מרוח על פניו,
"לופין, אימא, אבא וכל השאר מסתכלים בהבעות תדהמה על מודי- ומודי לא יודע מה לעשות עם עצמו!"...
לאחר כמה דקות שבהם הארי ניסה להשתלט על עצמו,
הוא ורון עלו בחזרה לשולחן,
הם מצאו את כולם אוכלים בשקט, ומחייכים חיוכים קטנים וחשאיים...
לאחר כמה שעות (שבהם נראה מודי כאילו הוא רוצה פשוט להיעלם באויר,) עלו רון והארי לחדרם.
רק כאשר רון סגר את הדלת ונעל ("בכל זאת, קריצ'ר עדיין מסתובב חופשי בבית..."), הוא נפל על המיטה שלו והחל להישפך מצחוק.
"ראית..."
הוא אמר לבין פרץ צחוק אחד למשנהו, "את....אי הבטן! ,הפנים של מודי, כשלופין שאל אותו מאיפה הוא מבין כל כך באופנה?!?!,
חשבתי שאני עומד להתפוצץ באותו רגע!!!!!!".
הוא השתנק ונפל על המיטה כשהוא מחזיק את ביטנו חזק, "אהו! כואבת לי הבטן!!! אני מחר אקום עם התכווצויות!!!"
רון אמר להארי כדמעות יורדות לו מהעיניים מרוב צחוק.
הארי חייך חיוך גדול ונכנס למיטתו.
הוא הרים את השמיכה עד לסנטר והביט ברון הצוחק מנסה ללבוש את הפיג'מה שלו, אך רון נכשל לאחר כמה דקות משום שהוא שוב נזכר בפניו של מודי, ונפל על הרצפה מחזיק את הבטן חזק
ומבטיח להארי שהוא יתבע את לופין ומודי על:
"גרימת פצעים עמוקים בנפשו וגופו של נער תמים משום הצחקת יתר"...
&
למחרת בבוקר התעורר הארי עם הרגשה נפלאה.
ואפילו, למשך כמה שניות מאושרות הוא שכח שהוא נמצא במציאות עגומה שוולדמורט חי ונושם בה, שהרמיוני נחשבת לנעדרת, ואף אחד לא מוכן להגיד לו לעזאזל איפה היא, ושסיריוס...כבר לא איתו...
"יאלה!, ארוחת הבוקר ממתינה לכם למטה!"
הארי הסתובב לצידה השני של המיטה במבט מתפלא.
זו לא הייתה גברת וויזלי שצרחה אל קירות חדר השינה שלהם.
זה היה פרד וויזלי.
פניו של פרד היו מתוחים בחיוך רחב, ונראה היה שכמה נמשים הצטרפו למסיבה שעל פניו בזמן החופשה...
רון עדיין היה במיטתו. הוא הביט על פרד במבט מטושטש וחולמני,
הוא כנראה חושב שהוא חולם חשב לעצמו הארי, כי באמת פרד היה לבוש בכמה בגדים לא רגילים.
הוא לבש חולצה כתומה זרחנית באופן שגרם לעיניו של הארי לכאוב. פסים אדומים נמתחים לאורכה, מכנסיו היו בצבע אדום לוהט שהתאים במיוחד לשערו הג'ינג'י, הוא נראה היה כאילו הוא מדורה ענקית של אש.
"קדימה!, במה אתם נועצים מבטים?, אימא וג'ורג' מחכים לכם למטה במטבח!, תתלבשו!" אמר להם ברוגז פרד.
רון והארי קמו ממיטתם, (לרון זה לקח יותר זמן מהארי.
פרד והארי היו צריכים למשוך אותו ברגליו מן המיטה כדי שהוא יקום כבר) הם התלבשו , ופנו לעבר המטבח.
הם נכנסו דרך דלת המטבח.
הארי הביט על שולחן האוכל, הוא היה ערוך בכל מטעמיה של גברת וויזלי:
פנקייקים ובלינצ'סים לרוב מעוטרים ברוטב מייפל עשיר ,וופלים, קנקני מיצים מונחים על השולחן, ועוגת וניל גדולה ומקושטת.
"זה נראה נפלא אימא!"
אמר רון לגברת וויזלי,
היא חייכה אליו חיוך קטן ואמרה
" תודה חמוד. בואו נשב ונתחיל לאכול"...
הארי רון ופרד התיישבו והביטו בשקיקה על האוכל שלפניהם.
לפתע הדלת נפתחה וג'ורג' וויזלי עמד בפתחה עם צלחת עוגיות גדולה.
הארי הביט בג'ורג' ,הוא לא היה לבוש באותם בגדיו של פרד.
הוא לבש חולצה ירוקה זרחנית, ומעליה הוא לבש את הז'קט שהארי ראה אותו לובש בסוף השנה החמישית- ירוק זרחני מיוצר מקשקשי דרקון.
הוא לבש מכנסיים בצבע צהוב זרחני ,
ומשקפי שמש בצבע ירוק כהה מונחים על ראשו.
"במה אתם בוהים?"
"סתם...- פשוט אף לא ראיתי אתכם לבושים בבגדים כ"כ ,אמממ... מיוחדים"
ענה לו רון במבט מבויש.
פרד וג'ורג' צחקו:
"כן, אנחנו בכל זאת מתחרים רשמיים של חנות "זונקו" לחנויות פעלולים, ובגדים מיוחדים ומושכים את העין, גורמים ללקוחותינו לחשוב שזו חנות ברמת פעלולים יוצאת דופן!"
הם חייכו חיוך רחב.
"וחוץ מזה-"
המשיך פרד בנימה מסתורית,
"הבגדים האלו אינם סתם בגדים רגילים, אתם יודעים,"
"למה אתה מתכוון?!."
שאלה מולי בחשדנות.
הארי הביט בה. נראה היה לו שכל הזמן הזה היא הסתכלה בחשדנות ובנרגזות יוצאת דופן בבגדיהם של התאומים, הוא היה גם בטוח שגברת וויזלי לא כ"כ אוהבת את סגנון הלבוש החדש שבניה התחילו ללבוש.
"התכוונו לזה"-
אמר פרד בחיוך מחניף לאמו הכעוסה ,
"שבגדים אלו הם לא רק כלי לבוש אופנתי וייחודי,"
רון גלגל את עיניו לתקרה,
"אלא, הם גם מוצר עדכני וחדש שאנו הוצאנו בזמן האחרון לשיווק"
"אתה מתכוון, שאתם מצפים שאנשים באמת ילבשו את ה...דברים האלה?!?!"
שאלה גברת וויזלי ברוגז.
ופרד השיב לה ברוגע:
"כן."
"את מבינה אימא, "
הסביר ג'ורג' לגברת וויזלי,
"אני ופרד פיתחנו כביכול מוצר חדש שנקרא "בגדי הפלא של האחים וויזלי" "
"ומה הבגדים האלה עושים בדיוק?" שאל רון בהתעניינות.
הוא ידע שאחיו לא מייצרים סתם בגדים פשוטים, אלא לכל בגד בטח יש איזה טריק חדשני ושובב, כמו שהתאומים בדיוק יעשו אותו.
"את זה אח קטן,"
אמר פרד, וחפף את שערו של רון בחביבות.
"נראה לך מתי שיגיע הזמן להראות...".
חזור לדף הפן-פיקשן
|
