פן פיקשן
הפנים המסתוריותג'ואן קליסמבורג
02/08/2004 15:44בארוחת הצהרים היו (להבדיל מארוחות האחרות שהיו) פטפוטים מכל עבר.
פרד וג'ורג' ישבו והעלו עוד רעיונות לדברים חדשים ומלהיבים שהם ינסו להמציא,
רון עם דיבר עם קינגסלי על קווידיץ', והארי הביט בהם- ספק משתעשע ספק מהורהר.
ומר וויזלי ישב בשקט בפנים חתומות מכל רגש עם אחד מחברי המסדר- שהארי אף פעם לא פגש, וגם לא הכיר כל כך, ודיבר איתו על נושא שהארי לא הצליח להאזין לו.
"אז , כשהקלימוג'רס נתנו מכת פתיחה והבקיעו ישר גול,
והשומר של הקבוצה היריבה לא מצמץ אפילו,
ידעתי שהמשחק הזה מכור לגמרי!"
"אבל רון, כאוהד מושבע של ה"קלימוג'רס" אני יודע, שאף פעם המאמן שלהם לא היה מוכר את המשחק! הם קבוצה הגונה לחלוטין!"
הארי הביט בשתיקה בויכוחם של קינגסלי ורון על המשחק שהיה לפני חודשיים. ולמרות שהם דיברו די חזק (וקינגסלי כל הזמן הטיח את ידו בשולחן) הארי לא בדיוק היה מרוכז בשיחה שלהם.
הוא חשב כל הזמן על מה שעומדים לספר לו בארוחת הערב, כשגברת וויזלי תחזור, הוא העלה לעצמו רעיונות מה קרה להרמיוני, אבל הוא לא הספיק לחשוב על רעיונות כלשהם, כי פתאום פרד קם מכיסאו לקח כפית בידו והקיש בעדינות על הכוס שלו.
"חברי היקרים",
אמר פרד בקול רשמי וסמכותי ,
"התכנסנו כאן היום כדי:
א.לאכול את ארוחתה הטעימה של אימי היקרה,
ב.כדי שכולכם תגלו מהי המצאתנו החדשה."
רון התיישב בכיסאו ,(הוא קם מהכסא כדי לצרוח לקינגסלי שהקבוצה שלו הם הרמאים הכי גדולים בעולם וקינגסלי עמד לזרוק עליו מזלג).
"נו , אז מהי המצאתכם הדגולה כל כך?"
"כמו שהסברנו היום אבא, הוצאנו לשיווק קו חדש של בגדים אופנתיים (רון גלגל את עיניו לתקרה) וייחודיים , בגדים אלו נקראים "בגדי הפלא של האחים וויזלי" כמו שחלקכם שמעו היום בארוחת הצהרים,"
"ומה בגדים אלו עושים בדיוק?,"
שאל קינגסלי בקולו העמוק.
"ובכן אישי היקר, "
דיבר ג'ורג' אל קינגסלי בנימת איש עסקים חלקלק,
"היום אני ,ג'ורג' וויזלי ועמיתי לעבודה ולחיים: פרד, נדגים כאן מולכם מה בגדים אלו עושים."
השתרר שקט בחדר.
פרד הוציא מהכיס שבחולצתו פיסת נייר והתחיל לקרוא מתוך הדף כמה מילים בשפה שהארי לא הכיר,
"ז'ונרו ספיטולו בגדימו פיאסיטו!"
צעק פרד.
רון והארי הביטו בהתעניינות על בגדיהם של התאומים, הם ציפו שמשהו יקרה, פיצוצים או זיקוקי דינור שיוצאים מן השרוולים- כפי שכה מתאים לסגנון השובבי של התאומים- אך שום דבר לא קרה.
הם חיכו כך במשך כמה דקות...
"נו?"
שאל מר וויזלי.
"דקה, אבא, לוקח לזה זמן..."
כעבור כמה דקות, שמע הארי פצפוצים חלשים שמגיעים מתוך החולצה של פרד, הוא חשב שהרעשים האלה הזכירו לו קצת פצפוצים של אש שמתחילה להידלק...
"שלי עוד מעט מתחיל..."
פנה פרד בשקט לג'ורג',
ג'ורג' נענע את ראשו כאות להסכמה עם אחיו, והביט על חולצתו,
"הארי,"
אמר רון להארי ומשך לו בשרוול,
"תביט על החולצה של ג'ורג',"
הארי הביט על חולצתו של ג'ורג',
ג'ורג' נראה נרגש מעט, בכאילו משהו מדהים עומד לקרות כל רגע...
"זה מגיע..."
טראח!
רון והארי הביטו בפרד ובג'ורג' בהתרגשות, אך הרעש לא היה מן הבגדים של התאומים, אלא כוסתו של חבר המסדר שדיבר עם מר וויזלי נפלה על הרצפה והתנפצה לרסיסים...
"אוי, סליחה,"
הוא התנצל.
קולו נשמע בוגר, וגם קשוח מעט, והארי הביט בפניו של האיש. מאז תחילת הארוחה הוא לא ראה אותם, כי חבר המסדר לבש גלימה שכיסתה את פניו, המראה שנגלה להארי היה מדהים.
"וואו..."
קרא רון.
הארי הביט בתדהמה בפניו של האיש.
הוא רצה לצעוק, הוא רצה להגיב, לומר משהו,
ולשאול את מר וויזלי מה לעזאזל קורה כאן?!
מי זה האיש הזה?!.
אך הארי שתק.
הארי לא דיבר .
הוא שתק בשתיקה שלא הייתה אופיינית להארי- לעצמו...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
