פן פיקשן
כנופיית וויזליג'ואן קליסמבורג
09/08/2004 22:17הארי שכב על מיטתו, הוא כל הזמן חשב על הפרצוף שראה בארוחת הצהרים...
הוא היה כל כך...
אבל זה לא יכול היה להיות...
זה בכלל לא הגיוני...
***
כולם הביטו המומים בפניו של האיש שנגלו לפניהם.
"מה לעזאזל..." שאל רון ושתק. הוא הביט על הארי, וראה את פניו הלבנים של הארי מביטים בפני האיש.
"הארי, אני צריך להסביר לך משהו-" אמר מר וויזלי.
"אתה בהחלט צריך." אמר הארי והביט בפנים לבנות ונדהמות במר וויזלי ובאיש...
הוא ראה פרצוף שהיה לו מוכר...מוכר בצורה מדהימה ... אך ... זה לא יכול היה להיות הוא... הרי הוא....הוא....
האיש שם את הגלימה שוב על פניו ושתק.
"אבא, מי זה?" שאל רון בלחישה את מר וויזלי , מר וויזלי הביט ברון בפנים חתומות. ושתק.
"ארתור?" שאל קינגסלי את מר וויזלי והביט בו.
מר וויזלי הביט בקינגסלי ושתק.
השתררה שתיקה למשך כמה דקות. הארי חשב שבטח מר וויזלי חושב איך להסביר לו מה קורה פה, ולכן הוא שותק, אך לא נראה להארי ששום הסבר מתקבל על הדעת שמר וויזלי יגיד לו ירגיע את מחשבותיו הטורדניות של הארי כרגע...
נראה היה כאילו מר וויזלי עומד להסביר את מה שקורה כאן,
אך בדיוק כשמר וויזלי פתח את פיו נשמעה צווחה,
וינשוף חום נכנס דרך החלון.
מר וויזלי קם מהשולחן (שעל פניו נראתה הקלה מעטה) והוריד מרגלו של הינשוף מכתב עם חותמת מוזרה.
"ממי המכתב הזה?"
שאל רון את אביו,
מר וויזלי לא השיב לרון ולכן קינגסלי השיב לו.
"לפי החותמת, אני חושב שזה מכתב ממשרד הקסמים."
הארי הביט בחותמת , צבעה היה ירוק כהה והיא נראתה כמו עיגול שעווה שבתוכו יש שני שרביטים מצולבים משעווה...
הארי הביט במר וויזלי , עיניו זזו לצדדי המכתב, הוא קרא את המכתב בקפידה רבה. ולאחר שנראה היה שהוא סיים לקרוא את המכתב, עיניו נפקחו לרווחה.
"מה קרה אבא?"
שאל ג'ורג' את מר וויזלי,
"אה, כלום, כלום"
אמר מר וויזלי בקול רועד מעט כשעיניו עדיין מביטות עמוק בשורותיו של המכתב.
מר וויזלי נראה התעכב מעט על שורה כלשהי.
הוא עמד וקרא את השורה מס' פעמים. כנראה לראות אם עיניו לא מטעות אותו, וכולם הביטו אחרי כל צעד ושעל שלו, מחכים להסבר...
לאחר כמה דקות, התיישב מר וויזלי על הכסא שעמד ריק ליד ג'ורג', והשעין את שני מרפקיו על השולחן , הוא הניח את סנטרו בתוך ידיו והביט על השולחן, דומם, כשאנחה משתחררת מפיו.
"הכל בסדר אבא?"
שאל רון בפנים מודאגות,
"אה?...כן..רק...אני צריך...אה...לנוח מעט..אני עייף..."
"אולי כדי שתלך לנוח מעט , ארתור"
אמר לפתע קינגסלי.
מר וויזלי הביט בפניו של קינגסלי, ונראה היה ששניהם מדברים איכשהו במבטיהם. כי מר וויזלי מיד קם ואמר שהוא צריך ללכת עכשיו, וקינגסלי אמר שגם הוא צריך ללכת מיידית...
שניהם יצאו מהדלת כשראשיהם רכונים זה לזה,ממלמלים בשקט.
שקט השתרר בשולחן.
הארי הביט על מקומו של האיש בגלימה, אך הוא היה ריק.
"מה?!?! איפה?...איפה?!.."
הארי צעק לרון בתדהמה.
רון, אינו הבין מה הארי רוצה ממנו, הביט בנקודה שהארי הביט בה.
עיניו של רון עמדו לצאת מחוריהן מרוב תדהמה.
"מה..איפה?...מה?..."
רון גמגם והוכה בתדהמה שהארי הוכה בה.
פרד וג'ורג' הביטו כאינם מבינים במקומו של האיש, ואז הביטו לכיוון הדלתות והחלונות.
"לא יכול להיות שהוא ברח דרך החלונות, כשלא ראינו!!! או שהוא התעתק מכאן!... לאיפה הוא נעלם?!?!"
"תירגע הארי!"
פרד צעק להארי.
הארי הביט בפרד, כשהוא נושם נשימות מהירות עד כאב.
איך יכול להיות שהאיש הזה התחמק מתחת לאפו בלי שהרגיש זאת??,
הרי אי אפשר להתעתק מהבית הזה!, כמו שסיריוס הזכיר לו!...
סיריוס... חשב לעצמו הארי אבל...
אווף!!
חבל שאני לא יכול לתקשר עם לופין..אולי הוא יוכל...אבל הוא בטח לא יגיד כלום...
אולי גם הוא לא יודע מזה כלום!,
הרי קינגסלי לא ידע...אבל לופין היה חייב לדעת מזה!
הרי הוא-
"הארי!"
צעק פרד, כשהוא קורע את חוט המחשבה של הארי.
"ת-ר-ג-ע-!"
"אבל פרד! אתה רואה מה קורה כאן?! זה לא הגיוני בכלל!! קודם האיש הזה מגיע, אלוהים יודע מאיפה, ואז הוא נראה בדיוק כמו...כמו... "
הארי הפסיק לדבר...הוא נזכר.... הוא נזכר בפניו של האיש...
"הארי, תקשיב לי, אין לי מושג מי היה האיש הזה ולמה הוא
דומה כל כך ל-..."
ג'ורג' הפסיק לדבר,
כי לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
הארי, רון, פרד וג'ורג' הביטו במהירות לכיוון הדלת.
הדפיקות שוב פעם נשמעו.
יכול להיות שמר וויזלי וקינגסלי חזרו כבר מאיפה שהם הלכו?
אך כעבור רגע המחשבות האלה נמחקו כליל מראשו של הארי, כי קולה של ג'יני וויזלי נשמע בלחישה מן הדלת הראשית.
"ג'ורג'? פרד? רון? הארי? מישהו כאן?..."
ג'ורג' הביט בדלת ומיד קם כדי לפתוח לג'יני.
"ג'יני?! , איפה היית כל היום?! דאגנו כמו מטורפים!
את פשוט נעלמת מן הבוקר בלי להשאיר פתק, בלי להודיע, יש לך
מזל שאימא לא כאן!, היא הייתה עורפת לך את הראש על זה!"
גער ג'ורג' בג'יני.
ג'יני החזירה מבט נחוש לג'ורג',
"אוי ג'ורג'! תירגע! אתה מתחיל להישמע בדיוק כמו אימא!,"
אמרה ג'יני במבט כועס,
"זה לא שברחתי מהבית או משהו כזה!!! אני אסביר לך בדיוק מה קרה!"
ג'יני התיישבה בכיסא שמול הארי וברוגע מוזר במיוחד החלה לספר את מה שעבר עליה הבוקר...
~~~
לאחר כמה דקות ארוכות שבהן ג'יני פטפטה קלות, וסיפרה בהתלהבות לאחיה את מה שקרה לה היום , היא שאלה את אחיה ג'ורג' בחיוך קטן,
"....אתה מבין ג'ורג'?"
ג'ורג' הביט בג'יני במבט מתפלא ביותר.
לפתע פרד התעשת, חייך חיוך של ניצחון, ואמר לג'יני בחיוך מלגלג במיוחד,
"אם את רוצה לספר את זה לאמא, אחותי היקרה, את צריכה למצוא "סיפור" יותר טוב מהשטויות שאמרת לנו כרגע..."
ג'יני הביטה בפרד המחייך, והסמיקה.
ג'ורג' הביט בפרד, ואז הסתכל על ג'יני כשחיוך עלה כבר על פניו.
"אז... אחות קטנה..."
ג'ורג' אמר ברשעות מסוימת.
איפה באמת היית היום?, ובבקשה בלי לשקר, אנחנו מספיק שיקרנו לאימא בחיים שלנו כדי לגלות שקר מזויף כשזה יוצא מפיו של אדם אחר..."
ג'יני הסמיקה ולא הביטה בעיניו של אף אחד מהנמצאים במטבח.
"תעזבו, זה לא באמת רציני כל כך...העיקר שחזרתי..."
ג'יני אמרה כשעיניה מושפלות והיא לא מביטה בעיניהם של התאומים,
"אבל...."
גי'ני פתאום הרימה את ראשה ואמרה כשחיוך שטני פתאום מופיעה על פניה הקטנות ,
"אם אתם באמת שקרנים כאלה "מומחים","
ג'יני אמרה בתוכחה לפרד וג'ורג',
"אז תמצאו לי שקר טוב יותר ממה שסיפרתי כרגע,
קדימה! למדו אותי שיעור בשקרנות!!"
רון הביט בהלם בג'יני . גם הארי היה המום.
ג'יני?- האחות הקטנה לבית משפחת וויזלי, רוצה שאחיה הגדולים ילמדו אותה "שיעור בשקרנות"?!
מה לעזאזל קורה כאן בזמן האחרון?!!?
הארי כמעט שכח מהאדם המסתורי שישב איתם בשולחן, מהמכתב המוזר, ובכלל כמעט הוא שכח מכל מה שקרה כאן לפני כמה דקות מרוב גיחוך ושוק.
הארי התיישב מול ג'יני והאחים למשפחת וויזלי הנדהמים כאדם שעומד לראות הצגה מרהיבה.
רון הצטרף אליו כשחיוך מגוחך פרוש על פניו.
פרד הביט בג'יני בחיוך גדול, אפילו חיוך גאה מעט אפשר לומר.
"ברוכה הבאה מדמואזל, לכנופיית ילדי משפחת וויזלי!!!"
פרד קרא בקול והשתחווה לפני ג'יני המסמיקה, לאחר שהשתחווה, פרד ניגש אל ג'יני ולחץ את ידה בהתלהבות של אדם שכרגע ניצח בתחרות המועדפת עליו, והוא עכשיו לוחץ את ידו של המכריז על המנצח.
ג'ורג' גיחך לשטויות של פרד, וג'יני הביטה באחיה הגדול בעיניים נוצצות.
"אז..."
ג'יני אמרה כשחיוך ערמומי על פניה, והיא מחככת את ידיה זו בזו כמתכננת תוכנית מרושעת ביותר,
"מה יש לכם לתת לי?"...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
