פן פיקשן
תוכנית ההתחמקות הגדולהג'ואן קליסמבורג
19/08/2004 22:16הארי ורון ישבו בקצה השולחן, והביטו בשני התאומים שמסבירים לג'יני כיצד לספר לגברת וויזלי את "הגרסא" שלה למה שהם כינו:
"תוכנית ההתחמקות הגדולה"...
לאחר דקות ארוכות של הסברים לג'יני , סיימו התאומים להסביר לאחותם.
"את מבינה אחות?,"
שאל פרד כשניצוץ התלהבות בעיניו.
"כן, נראה לי שהבנתי... אז מה שאתם בעצם אומרים לי-, "
אך דפיקה חזקה בדלת הפריעה לג'יני לסיים את המשפט.
הארי רון, פרד וג'ורג' הפנו את ראשם לכיוון הדלת הראשית.
בעוד שג'יני מיד קמה כדי לפתוח אותה.
"חכי רגע,"
קרא ג'ורג' לג'יני, ועצר אותה בידו,
"מה קרה? , זו בטח רק אימא... וואוו!"
ג'יני קראה כשהיא מביטה בשעון שעל פרק ידה,
" אנחנו לא שמנו לב איך הזמן עף!. עכשיו כבר ארבע אחה"צ!!".
הארי הביט בשעון הקיר הגדול, ואכן הוא ראה שהשעון הגדול מצביע על השעה ארבע אחר הצהרים.
לפתע פרד קם.
הוא חלף על פניה של ג'יני והתקרב לדלת.
"פרד-" ג'ורג' קרא לעברו, אך פרד הרים את כף ידו וסימן לג'ורג',
פרד התקרב לחור ההצצה והביט דרכו.
השתררה דממה .
"מי זה?"
שאל רון,
נראה היה שפרד אינו מצליח לראות מי זה , אך לאחר כמה שניות הוא קרא,
"נראה לי שזה אוכל מוות.."
כולם קמו בתדהמה.
"מה?!"
הארי קם במהירות ושלף את שרביטו.
למרות שהוא לא יכל להשתמש בו בגלל שהוא קטין ,עדיין הוא יוכל להפר את החוק הזה אם יהיה מקרה של חיים ומוות-כמו שקרה בשנה שעברה עם דאדלי והסוהרסנים.
הארי עמד בעמידת קרב והביט לכיוון דלת הכניסה החשוכה.
"סתאאאאם!! תירגעו!!!
איך עובדים עליכם!!-זו רק אימא!!"
פרד צעק להארי רון ג'יני וג'ורג' ההמומים.
נראה היה שג'יני עומדת להטיח את נעלה בפרצופו של פרד,
אך זה היה כבר מאוחר מדי [לצערה של ג'יני הזועמת...], כי בדיוק פרד לחץ בחוזקה על ידית הדלת ופתח את הדלת לאמו.
"אימא!"
קרא ג'ורג', וקם מהשולחן במהירות כדי לחבק את אימו (וגם כדי שהיא לא תראה שהוא יושב על המפה החדשה שלה).
"שלום חמודים שלי,"
פנתה גברת וויזלי לכולם, וחייכה אליהם חיוך אימהי.
"מה שלומכם?, אני רואה שאכלתם לא לפני הרבה זמן,- אה! ג'יני!"
קראה גברת וויזלי ופנתה לג'יני הרועדת מעט.
יכול להיות שהיא יודעת? ,
חשבה לעצמי ג'יני ברעדה.
"איפה את היית היום?, הבוקר כשהלכתי לחדרך, לא מצאתי אותך במיטה!! איפה היית? דאגתי נורא!!."
ג'יני הביטה בעיניים תמימות בגברת וויזלי (כפי שג'ורג' ופרד לימדו אותו: "תמיד להראות לאמא עיניים תמימות!, ולא-היא ישר חושדת!" ) , רגליה רעדו מעט, אבל אז היא החלה לספר לגברת וויזלי את הסיפור שפרד וג'ורג' עזרו לה ל"רקום" לפני דקות אחדות.
לאחר שג'יני סיפרה את ספורה לגברת וויזלי, תוך כדי שהיא מזיזה את ידיה בהתלהבות,
היא תלתה את עיניה המפוחדות באמה, וחיכתה לגזר הדין.
גברת וויזלי הביטה בעיניים חשדניות בג'יני,
"את בטוחה שזה מה שקרה היום יקירה?"
היא שאלה את ג'יני במבט בוחן .
"אממ..כן אימא, זה...זה מה שקרה היום..."
ענתה לה ג'יני כשקולה רגוע יותר, אך רגליה עדיין רועדות מכמות השקרים שיצאו מפיה.
"אז, אימא!,"
קרא רון ,
(ג'יני נשמה לרווחה כשגברת וויזלי הפנתה את מבטה החודר ממנה והביטה ברון. היא חשבה לעצמה שהיא אח"כ תודה לרון על ההצלה המהירה.)
"איפה היית בכלל היום? , אבא לא הסכים להגיד לנו לאן הלכת, הוא רק אמר שתחזרי לארוחת הערב."
"הייתי צריכה לסדר כמה דברים ב"קדוש מנגו" חמודי, לא משהו רציני, רק למלא כמה טפסים אתה יודע, סידורים אישיים,"
רון, ג'יני, פרד וג'ורג' הביטו באמם בחשדנות, במיוחד מהרגע שהם שמעו את המילים "הקדוש מנגו" .
למה כולם מביטים ככה בגברת וויזלי?
משו קרה בקדוש מנגו? – שכמובן אני לא יודע ממנו?...
הארי נסה לתפוס את מבטו של רון, אך רון הביט בגברת וויזלי במבט עיקש.
"איזה עניינים ואיזה סידורים בדיוק אימא?,"
שאל פרד כשעיניו מביעות דאגה, וכן סקרנות,
"זהו לא עניינך פרד וויזלי!"
צעקה גברת וויזלי על פרד המופתע מהתפרצות אמו,
אך מיד נרגעה כשראתה את פרד-שאחרי שנרגע, מביט עליה במבט בוחן וסקרני עוד יותר מלפני כמה דקות.
"אה...ועכשיו,... בואו נתחיל לסדר את...אמממ...הבית.."
גברת וויזלי גמגמה .
הוויזלים והארי החלו לסדר את השולחן ולעזור לגברת וויזלי בהכנות לארוחה(למרות שגברת וויזלי התעקשה שהארי ילך לנוח קצת כי הוא נראה חיוור מאוד).
&
פרד וג'ורג' ישבו בסלון בצד ודיברו בשקט.
רון ג'יני והארי ישבו בספות הגדולות והעתיקות ודיברו, וגברת וויזלי יצאה לעוד כמה סידורים.
"תגיד רון, מה השעה?"
שאל הארי, במבט מתוח מעט.
רון הפסיק לדבר עם ג'יני והביט בשעון היד שעל פרק ידו.
"7 ורבע. משהו קרה הארי? אתה שואל את השאלה הזאת ברצף כל חמש דקות מאז שהתיישבנו."
"אה, כלום, כלום לא קרה..."
הארי ענה לרון כשהוא לא מביט בעיניוהם של רון ושל ג'יני.
"פשוט..אני...סתם..אני סתם רוצה לדעת מה השעה..."
"כל חמש דקות ברציפות?"
שאלה ג'יני כשחיוך מלגלג על פניה, אך היא מיד הפסיקה לחייך כשהארי הביט בה.
"אה...אתה בטוח שהכל בסדר הארי?"
היא שאלה בחשש.
"כן!, הכל בסדר גמור!!"
אמר הארי בהתפרצות זעם.
"אוי..סליחה..."
הוא התנצל לפני ג'יני.
"זה בסדר"
ג'יני הביטה בהארי בדאגה,
אך הארי לא החזיר לה מבט ולא לרון.
לפתע הארי קם מהספה והלך לכיוון המדרגות.
"לאן?"
שאל רון כשעיניו מביעות אכזבה על זה שהארי הולך.
"אהה..כואב לי קצת הראש...אני הולך לחדר.."
הארי הביט ביאוש במדרגות , והתחיל לעלות בהן.
ג'יני ורון הביטו בהארי שהולך ומתרחק, בעיניים מודאגות.
"משהו קרה לו...".
ג'יני אמרה בדאגה כשהיא מביטה אחרי הארי שעולה אט אט במדרגות החשוכות ונעלם בחושך המרובה שהגיע מן הקומה האפלה.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
