פן פיקשן
שיעור ראשון בהתעתקותdavidpotter
27/02/2005 17:20למחרת בבקר הארי תהה מתי יגיע המורה החדש ללמד אותו להתעתק, בינתיים, הארי, שלא יכל להתאפק בילה את כל ארוחת הבוקר בעשיית קסמים לעיני הדראסלים ההמומים-
"מה פתאום הסכימו לך לעשות קסמים?" שאלה דודה פטוניה,
"הסברתי לכם בקיץ שעבר שהלורד וולדמורט- זה שהרג את ההורים שלי, חזר. אז אלבוס דמבלדור, המנהל של בית הספר שלי, סובר שכדאי שתהיה לי אפשרות לעשות קסמים, למרות שפה אני מוגן למעשה"
"אני אוסר עליך לעשות קסמים לנכחותנו, מובן?"
"לא, בכלל לא" אמר הארי וחייך, נמאס לו שאומרים לו מה לעשות, הארי כיוון לרגע את השרביט אל דאדלי, אבל-
צלחת לפתע התעופפה לעברו, הארי ניפץ אותה בהנפת שרביט,
"בצחוק, זה היה בצחוק, רפארו" אמר הארי עם חיוך, והשברים התאחדו שוב לחתיכה אחת שלמה,
"ויגארדיום לביוסה" אמר הארי, וכיוון את הצלחת אל השולחן, הדוד וורנון נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ
"אני מבין, טוב, לך לחדר שלך, את זה אתה מסכים לעשות?"
"כן" אמר הארי והלך לחדרו, מתפוצץ מצחוק.
הארי פתח את דלת חדרו, אבל משהו הי שם כבר, זה לא היה דמבלדור(וגם לא דובי), זאת הייתה-
"הרמיוני", צעק הארי "מה את עושה פה?"
"הי הארי, אני המורה שלך להתעתקות" אמרה הרמיוני והסכלה בחיוך בפיו הפעור של הארי
"את, את המורה שלי להתעתקות, אבל אסור לך אסור..."
"לא, מותר לי בדיוק כמוך, אבל לרון אסור, ועניין זה יישמר בסוד בין שנינו, גם לרון אתה לא תספר, מובן?" שאלה הרמיוני בחיוך
"את נשמעת לי כמו מקונגל", מלמל הארי, אבל הרמיוני רק חייכה, הארי לא יכל שלא להצטרף לחיוך שלה...
"רגע, את כבר עברת טסט?" שאל הארי
"כן, בדיוק שלשום"
"וואו..." אמר הארי ביראת כבוד, "טוב, אבל למה דמבלדור לא יכול ללמד אותי, לא שאני לא שמח שאת מלמדת אותי, אבל אני סתם מסתקרן למה דמבלדור לא מלמד אותי"
"כי אין לו מספיק זמן..." אמרה הרמיוני, "טוב אז נתחיל?"
"כן" אמר הארי נחוש ללמוד כמה שיותר מהר.
"טוב, התעתקות זה קסם די חדיש, כשאני אומרת די חדיש אני לא מתכוונת שמישהו המציא אותו בזמן האחרון, אלא שרק בזמן האחרון התחילו להשתמש בו במידה ניכרת. לפני מאה שנה ויותר, אנשים לא אהבו להתעסק בזה, הם העדיפו לרכוב על מטאטאים, יותר איטי אבל גם בטוח יותר, פעם התאונות בהתעתקות היה דבר הרבה יותר תדיר מאשר היום, רק במאה שנים האחרונות, אנשים משתמשים יותר, וגם מסיבה שלא נראית לעין, מספר התאונות קטן. הדבר הראשון שאתה צריך לדעת לפני שעוסקים בהתעתקות, זה שאסור לשחק עם זה, כשאתה מנסה להתעתק, אסור לך להחליף מקום יעד בפתאומיות, או להתחרט באמצע הפעולה, שני דברים אלו כבר גרמו בהרבה מקרים לכך שאנשים גוזררו" אמרה הרמיוני, ולקחה נשימה אחרי הנאום הזה,
"כשאתה מנסה להתעתק אתה צריך, בעצם- חייב, להתרכז. אתה חייב לרוקן את הראש ממחשבות אחרות, אחרת לא תצליח להתרכז"
"בסדר" אמר הארי, "אבל, בהתעתקות יש מילת קסם או שרק צריך להתרכז?" שאל הארי-
"לא, אין מילת קסם, אבל אל תחשיב את זה כ-"רק" צריך להתרכז, זה אחד מהקסמים הקשים ביותר שאנחנו מכירים, אולי הקשה ביותר. ומכיוון שלא צריך בזה מילת קסם, אתה לא חייב שיהיה לך שרביט בזמן ההתעתקות, זה "רק" התרכזות, אבל התרכזות קשה", אמרה הרמיוני והסתכלה בהארי שהחל לפחד, מה זה? חשב לעצמו, מעניין איך זה יהיה, אם היא אומרת שזה קשה, כנראה שזה מאד קשה, חשב הארי והתיישב על המיטה.
"תקשיב", אמרה הרמיוני והתיישבה לידו- "אני יודעת שיהיה לך קשה להתרכז ולא לחשוב על שום דבר אחר, בכוונה לא מלמדים אותך בכיכר גרימולד, אנחנו יודעים ששם במיוחד יהיה לך קשה לא לחשוב על סיריוס, אבל הארי, תעשה טובה לעצמך, ותתרכז!"
"את יודעת למה בכלל יש לנו את ההטבות האלה?" שאל הארי בחשש והסתכל עליה, האם דמבלדור סיפר לה?- חשב הארי, "ולמה לרון אסור לדעת על כל זה? או ששוב השביעו אותך לא לספר כלום, זה מסוכן שאני אדע הכל, לא..." שאל הארי בעצבנות, הוא לא כלי משחק, אני יודעת שיהיה לך קשה... היא לא יודעת!
"תקשיב שנייה הארי, דמבלדור סיפר לי על הנבואה, לרון הוא לא סיפר, לכן דווקא אני המורה שלך, אף אחד אחר לא יודע, ולא מספרים לרון כי עדיף שכמה שפחות אנשים ידעו על זה" אמרה הרמיוני, ולפתע פרצה בבכי- "למה? למה הכל חייב לקרות לך, למה זה יגמר רק איתך ועם וולדמורט?" הרמיוני נראתה זוועה, הארי התקרב אליה וחיבק אותה, "אני לא מבינה איך אתה מצליח לעמוד בכל זה"
”אני כבר הספקתי לעקל את זה, לפחות יחסית אליך" לחש הארי, ולפתע התחיל לכעוס, לא מספיק שוולדמורט רצח א הוריו ואת סיריוס, הוא לא יכניס עכשיו את החברה שלו לדיכאון, "אבל אל תדאגי, אני אהרוג אותו, את מבינה, את מקשיבה, אני נשבע לך שאני אנקום בו, את עדה לשבוע הזאת שלי" לחש לה הארי וחיבק אותה חזק יותר, "אוי הארי, אני כל-כך מקווה כך" לחשה הרמיוני והתייפחה על כתפו, הם המשיכו לעמוד כך כמה דקות, אבל אז הרמיוני אמרה-
"ביי הארי, נמשיך מחר", ונעלמה בפוף אחד קטן..
חזור לדף הפן-פיקשן
|
