פן פיקשן
מהלך גורליdavidpotter
05/09/2005 22:05"בוקר טוב"
"בוקר טוב" מלמל הארי בתגובה. רון ישב לידו במרפאה, מחייך כולו מאוזן לאוזן
"ישנת כמעט שבוע"
"שבוע??? מה קרה?"
"כלום, הייתה לך איזה מחשבה מצחיקה שאפשר להחזיר את סיריוס לחיים, וכנראה התרגשת יותר מדי"
ואז הכל חזר להארי. השיעור של דמבלדור, החלום, והתאוריה שלו- סיריוס השאיר חותם, אפשר להחזירו לחיים!
הארי החליט לא לספר לרון על זה שהוא עדיין מאמין בזה, הוא היה בטוח שרון יעשה הכל כדי לעצור אותו, אבל רון כנראה שם לב לזיק שנדלק בעיניו של הארי-
"הארי, מתי תקשיב? אפילו דמבלדור אמר שזה סתם ניסיון של אתה-יודע-מי לבלבל אותך, אתה פשוט אוכל את מה שהוא נותן לך"
אבל הארי לא הקשיב, ולא היה אכפת לו מכלום. הוא כבר הגה לעצמו תוכנית...
לפני כמה שבועות הארי התהלך במסדרון בקומה הרביעית, והוא מצא שם חדר, חדר שהיה מאוד מוכר לו, למרות שמעולם לא ביקר בו...
זה היה החדר שבו הוא ראה את סיריוס בחלום!
הוא ידע, זה חדר המוצא, שמה מתחיל קצה החוט שלו בהחזרת החיים של סיריוס, והלילה בחצות, הוא הולך לשם.
"הארי, שלא תחשוב אפילו לעשות משהו במסדרון בקומה הרביעית, ובעצם, מה יש שם בכלל?"
הארי נכנס להלם, מאיפה רון יודע על זה בכלל-
"שמעתי אותך. כל הזמן מלמלת בשנתך... המסדרון בקומה הרביעית... בחדר השני מימין..."
"אין שם כלום וזה לא עינייך רון" אמר הארי בכעס, וקם ממיטתו,
"מתי אני יכול לצאת מהמרפאה?"
"עכשיו, אמרו לי להגיד לך שאתה משוחרר ברגע שאתה מתעורר"
הארי התלבש ועזב את החדר.
בחצות הארי קם, התלבש, ועזב מהר את החדר, בלי לשים לב שגם מיטתו של רון ריקה. הוא יצא מהחדר והלך בשקט בשקט אל הקומה הרביעית, פנה ימינה ונכנס לחדר, אבל... מישהו כבר היה שם. הארי הוציא מהר את שרביטו-
"הארי, תירגע זה רק אנחנו"
"למה באתם הנה?" שאל הארי את הרמיוני ורון בכעס.
"הארי, סגור את הדלת" אמר רון. הארי הסתובב וסגר את הדלת, ושניה אחרי זה התחרט-
פתאום הכל נהיה חשוך, צעקות התחילו להישמע, ואז הארי שמע בראשו
"אנחנו עוד נראה מי הנסיך... חכה... חכה..."
הארי לא ראה כלום, וחש את הרמיוני תופשת את ידו בחוזקה
"מה קורה פה הארי, מה זה?"
"לא יודע, לומוס" מלמל הארי כשהוציא את שרביטו, אור הכה בחדר
רון הסתכל על הארי בהלם,
"מה אתה עושה? עוד יעיפו אותנו מבית הספר, אתה רוצה שיתפסו אותנו עם האור הזה, עכשיו ששמעו את כל הצעקות?"
הארי התעלם מקריאתו של רון, ואז לפתע הוא ראה את זה- מעין גולגולת נחה על הרצפה, גולגולת עם הנחש- הסימן של וולדמורט...
הארי תפס בחולצה של הרמיוני והצביע באצבע רועדת על הגולגולת
"תראי, את חושבת שזה קשור לכל מה שקורה פה?"
"אני לא חושבת-אני יודעת" אמרה הרמיוני, הארי שלח את ידו להרים את הגולגולת,
"הארי, לא!!!" צעקה הרמיוני ושלחה את ידה כדי להזיז את היד של הארי, אבל הארי כבר הרים את זה, ועכשיו בגלל הושטת היד של הרמיוני, גם היא נגעה בזה...
לפתע שתיהם הרגישו משיכה עזה בקורקבן, ושתיהם הרגישו שהם עוזבים את הרכבת... ואז הם נחתו.
"הארי, אתה מבין מה קורה פה? זה היה מפתח מעבר! וזה היה מהסימן של וולדמורט!!!!!!"
אבל הארי התעלם ממנה-
"הארי, מה קרה ל- אהה..." אמרה הרמיוני והסתכלה בפניו של הארי בפחד, הארי היה נראה קפוא, הוא הסתכל בפחד מסביב, והיה נראה שהוא הבין מה קורה פה.
"הרמיוני, אנחנו גמורים" אמר הארי בשקט, הרמיוני הסתכלה סביבה, ואז הבינה. מסביבם היו אבנים...
מצבות...
הם היו בבית קברות...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
