פן פיקשן
המתח שלפני הפגישהאקספריידיפרם
18/09/2005 17:17הערה: על הפרק הזה אפשר לדלג. הוא רק מוסיף מה היה ביום שלפני הפגישה של הארי עם דמבלדור.
"אתה בסדר, הארי?" שאלה הרמיוני. "אתה נראה קצת מתוח הבוקר. אתמול בלילה שמעתי קולות מכיוון החדר שלך. מה קרה שם?"
"מה קרה שם?" שאל הארי והביט בה בתמיהה. "לא קרה כלום, טוב? שמעת קולות רק בחלום."
אבל הרמיוני שחררה אותו רק מדיבורים. במשך כל היום הוא ראה אותה מזווית עינו מגניבה לעברו מבטים מעט חשדניים, ואף שאלה אותו פעם אחת מה הוא עושה הלילה. זה כמעט גרם לו להקיא מרוף הפתעה; אסור שהרמיוני או אחד מבני הבית ידעו את הסוד שלו, של גברת וויזלי ושל פרופסור דמבלדור.
השעה הייתה 17:15 אחר הצהרים, וארבעתם (הארי, רון, פרד וג'ורג') ישבו בטרקלין, עושים ש.ב. לחופש ומחכים לפרד וג'ורג'. הם הבטיחו שכשיחזרו מהחנות יקנו לכל אחד הפתעה...
הארי, אכן, היה שחקן גרוע מאוד בלהעמיד פנים שהוא סתם ילד רגיל (דבר שלא קרה לו מאז היותו בן שנה). הוא היה קצת חיוור, והרמיוני הכינה לו כוס תה. כשלא ראתה אותו. שפך את התה לתוך עציץ.
"חבר'ה, מה דעתכם שנעשה נשף היום?" שאל רון לפתע. "נורא משעמם פה. בואו נפרוק קצת מתחים". הוא ציטט ת דברי פרופסור מקגונגל בשנתם ברביעית בהוגוורטס.
"לא!" אמרו הארי והרמיוני.
"למה לא?" שאלו רון וג'יני.
להרמיוני הייתה תשובה שלא אמרה. היא ידעה שרון לא יסכים לרקוד איתה, אלא רק עם ג'יני. היא קצת התביישה מהארי.
גם להארי הייתה תשובה שלא אמר. הייתה לו טראומה מהנשף בטורניר, ובמתח מהפגישה עם דמבלדור לא היה לו כח לרקוד, בטח שלא עם הרמיוני, כי רון לא יסכים לרקוד איתה.
בדיוק אז הצילו את הארי והרמיוני פרד וג'ורג', שנכנסו לחדר.
"מתנות חג מולד!" אמר פרד וזרק לכל אחד מתנה עטופה.
"אבל עוד לא חג המולד!" קראה הרמיוני במחאה.
אז פרד וג'ורג' החליפו מבטים אפלים ושוחחו ביניהם בלחש, אבל במתכוון הארבעה שמעו אותם.
"חג המולד זה לא עכשיו?"
"לא יודע. בוא נחגוג רק שנינו יחדיו."
"אבל בתאריך הזה היה החג כל השנים!"
"כנראה ששנינו נעשינו לגמרי סנילים."
ולשניהם צמחו לפתע זקנים לבנים ארוכים.
הארי, רון, הרימיוני וג'יני פרצו בצחוק גדול. שניהם היו מאושרים למדי.
בארוחת הערב זרקו על אימם מתנה.
"פרד! ג'ורג'! מה קרה לכם?"
"מתנת חג מולד, אמא! תשמחי!"
"חג המולד? פרד: חג המולד זה בעוד חודשיים וחצי!"
ושוב, פרד וג'ורג' חזרו על אותם חרוזים.
ארוחת הערב הייתה נפלאה. אפילו הארי שכח מהפגישה ואכן וצחק עם כולם.
*
בשעה שתיים ארבעים וחמש לאחר חצות קם הארי בזריזות. הוא פתח את הדלת וסגר אותה בשקט.
"לו?מו?ס!"
הוא גישש את דרכו עם אור השרביט אל הדרך החוצה. כשפתח את הדלת, ניתן לו סימן.
הסימן היה שכל פנסי הרחוב היו כבויים. אבל פנסי הרחוב הבא היו דלוקים. מסקנה: דמבלדור שוב השתמש במכשיר המוזר שלו הדומה למצית, וכיבה את כל האורות. בעזרת לחש לומוס, הוא הלך לכיוון הספריה.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
