פן פיקשן
ידידות חלק ב'.יקיר האגריד
23/09/2005 15:00סאלאזר הביט בו במבט המום.
"חופש?" סאלאזר הביט בו במבט שואל. רוב חייך חיוך ושסוחר העבדים הפנה מבט הסכין נעלמה במהירות מעיניו של סאלאזר.
המילה הזו פעמה בראשו של סאלאזר. "חופש- האם אוכל להיות חופשי?"
למעה הוא התגעגע לתחושת הכוח הרגעית, כששלט באחרים...
אבל רוב, היה איש חופשי. לשעבד אותו זה היה כמו לנסות לשעבד את הטבע- אפשר לרסן אותו אבל לעולם הוא ישאר חופשי.
סאלאזר הכיר את "חבריו" לעבדות בימים האחרונים, הוא הבין במהירות שרוב הוא המנהיג הטבעי למרות גילו. סאלאזר העריץ את רוב על החופש שלו, ורוב משום התחבר אליו.
אולי הוא הרגיש בו עוצמה כלשהי? אחרי שגמרו לאכול רוב התקרב אליו ולחש באוזנו: "תקשיב, בזמן שישנת תכננתי עם האחרים צוכנית בריחה."
"תוכנית בריחה?" כמעט צעק מתדהמה סאלאזר וחטף מרפוק מרוב.
"כן. ובגלל שאתה קוסם אתה חלק גדול ממנה."
סאלאזר נתרע ממנו המום. פיו הגה בלי קול: "איך-אתה יו-דע?"
רוב צחק וראה את סוחר העבדים מביט בו במבט זועף. הוא לחש לסאלאזר: "ראיתי אותך מטיל כדור אש ירוק לפני שתפסו אותך. כבר ראיתי קסמים בעבר."
לפתע הכתה בסאלאזר הבנה שלא נכנסה לראשו- רוב היה מוגל.
"אבל איך זה יכול להיות?" חשב. "הרי הוא כל כך חזק נפשית והוא... חופשי. כל כך חופשי."
סאלאזר פער את פיו באופן מגוחך.
רוב השתיק אותו מחשש שסאלאזר עומד לצעוק ואמר: "אבל לא אפרט את התוכנית. זה עלול להרוס. כל שעליך לדעת, זה שכשנשיג לך את המטה אתה תכשף את הסוחר והשומרים ואנו נצא לחופשי. כל זה יהיה בהפסקה הבאה"
רוב התרחק ממנו ובהה באוויר. סאלאזר היה המום.
"איך אני אוכל לעשות קסמים? הרי אני לא יודע לשלוט בו..."
אבל הוא נזכר במבטו הנחוש של רוב והחליט: "אני יכול. אם רוב אומר אני יכול. ומבחינתי הוא מכשף בעל ייחוס של אלף דורות!"
חזור לדף הפן-פיקשן
|
