פן פיקשן
ארוחת ערב משפחתית חלק ב\'יקיר האגריד
16/11/2005 15:48גודריק געה באדישות והמשיך ללחך את העשב- שום דבר לא שינה לו כל עוד יש לו עשב. למעשה הוא חשב באותו רגע שפעם היה לו שם כלשהו... אבל זה לא היה חשוב- יש עשב.
הוא הרגיש שמניחים עליו חבלים כלשהם. מלמלו משהו בקשר לכך שהוא נראה טוב ושיהיה לו מחיר טוב- כל זה לא שינה לו עד שמשכו אותו- הוא היה רעב.
\"שיהיה\" חשב באדישות. בוודאי מובילים אותו למקום עם יותר עשב...
הוא הביט בהכול והכול היה חסר משמעות- לאט לאט הגיעו למקומות עם פחות עשב והכעת הם צעדו על שביל אבנים כלשהו, והיו יצורים אנושיים שהליכו ודיברו על דברים לא מעניינים. אבל מבחינת העגל זה היה בסדר- הוא היה שבע ובריא.
כעת היו בניינים. הוא ראה עוד עגלים, סוסים חמורים ועוד נמצאים ליד דוכני עץ.
האיש שלקח אותו דיבר במהירות עם איש אחר: \"אז אני מבין שאתם צריכים עגל צעיר לסעודה היום.\"
האיש הזר שלפתע נראה מוכר לעגל באופן מוזר ענה: \"הו כן. בהחלט. היום יום הנישואים העשרים של האדון שלי, היום זה יום שמחה בבית גריפינדור!\"
השם גריפנידור צלצל מוכר לעגל.
\"אז סגרנו? 2 שילינג?\" הוא שמע את האיש אחז בו.
\"כן.\" ענה הזר המוכר ולקח את החבל שקשר את העגל ופנה ללכת.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
