פן פיקשן
ארוחת ערב חלק ג\'יקיר האגריד
17/11/2005 20:26העגל היה אדיש לגמרי, הוא צעד במשך זמן רב- הבניינים התחלפו בשדות.
כעת הוא באמת היה מוטרד- זבובים החלו להציק לו. הוא ניסה לחבוט בהם בזנבו.
האיש הזר מוכר משך אותו. חלפו ארבע שעות משעממות, אך לא נוראיות- העגל היה בריא ודי שבע.
חלפו ארבע שעות ארוכות ובלתי מעניינות- מדי פעם הזר מוכר עצר ודיבר עם בני אנוש שונים ומשונים בדרך. הם הגיעו לטירה גדולה, עם כמה מבני עץ וקש מסביב. העגל הובל אדיש למה שנראה כמו רפת.
שמו אותו במכלאה- העגל געה באושר- היה דשא וכעת גם היה חלק מעדר שהיה שם. האיש עזב אותו.
הוא היה מאושר- היה דשא טעים ולח. הוא החל ללחך.
עבר זמן בלתי ידוע ואיש לבוש גלימות אדומות התקרב אליו- הוא היה מוכר לו באופן מפחיד.
העגל געה בפחד. האיש נשא להב ארוך ומשונן.
האיש פנה וליטף אותו ואמר: \"באמת שאתה עגל יפה. קרדרוד צדק- אתה תהיה ארוחה מושלמת. עכשיו תעמוד בשקט...\"
העגל נרגע מליטופו- היה משהו מרגיע בליטוף שלו. האיש הניף את הלהב מעל צווארו ותוך כדי אמר: \"חבל שגודריק לא כאן- הוא אוהב בשר בקר.\"
אישוניו של העגל הצטמצמו בבהלה אנושית, והוא קפץ אחורה באופן לא אופייני לעגלים.
\"גודריק.\" צלצל השם בראשו כפטיש. \"גודריק, גודריק.\" הלם בו השם...
הוא געה געייה מבוהלת- הכול חזר אליו!
הוא נשם בבהלה- הוא היה במכלאה של הפרות שליד הטירה של משפחתו! והוא עגל!
הוא געה געייה כמעט אנושית נוגה.
זה היה אביו- לבוש בגלימות אדומות ומזוקן מנסה לשחוט אותו.
\"אבא!\" ניסה להגיד אך רק געייה אומללה יצאה לו. הוא היה אחוז אימה- הוא התחיל לחשוב על הסוף שלו...
אביו זרק את הלהב הצידה ותפס את ראשו והביט בעיניו המבוהלות- גודריק רצה לצרוח.
עיניו הטובות של אביו הביטו בו- כחולות וטהורות כמים, פניו המבוגרות מזוקנות בזקן חום שמתחיל להלבין.
הוא הביט בו היטב- גודריק רעד מפחד, אולי אביו יחשוב שהוא שד... \"אבל לפחות המשפחה שלי לא תאכל אותי...\" חשב בטירוף.
\"אתה לא חיה אמיתית...\" החל אביו לומר. גבותיו התעקמו בתהייה.
גודריק התכונן לנשום את נשימתו האחרונה- אך אביו מלמל מילים.
הוא הרגיש גל קור מרגיע וטהור עוטף אותו.
הוא הרגיש את העשב מגרד את ידיו.
ידיו?! הוא הביט בעצמו- הוא היה אנושי.
הוא הרגיש דמעות עוטפות אותו.
הוא הביט למעלה. אביו התנשם מעייפות- הקסם התיש אותו. הוא חיבק אותו.
גודריק החזיר חיבוק.
דמעות זעם זלגו מעיניו של גודריק- הוא זעם על הסאלאזר הזה.
הוא היה פושע בדיוק מהסוג שדודו הסמיך אותו להביס.
\"ואני אביס!\" חשב. הוא גמל בליבו החלטה- הוא ילמד את כל כוחות הקסם.
\"ואז נראה מי יצחק, ילד.\"
חזור לדף הפן-פיקשן
|
