פן פיקשן
החלום הגדול ביותר - חלק ב'אדם רימון
25/12/2003 18:34 הארי הנחש שוב הפיל את עצמו לאחור וראה את סיריוס מביט בו בפליאה לפני שהנחש איבד את הכרתו מהמכה במפרקת וגרם להארי להתעורר בבת-אחת. הוא ידע שהוא עשה טעות - איך הוא יכול להיות בטוח שהנחש ישאר חסר הכרה עד לפעם הבאה שהוא יירדם? הוא הביט דרך החלון הנעול. לפניו ראה את דרך פריווט השלוה, מוארת בפנסי רחוב מעומעמים. השמיים היו מכוסים עננים ובמרווחים ביניהם נראו מדי פעם כוכבים מנצנצים. אורות הרחובות הסמוכים הגיעו במעומעם לעיניו של הארי, אך אחריהם כבר לא ניתן היה לראות דבר - ערפל כבד כסה את האזור. מדי פעם נשמעה אנחת מנוע של מכונית שסיים את עבודתו היומית, ורוח קלילה הניעה את צמרות העצים הקרובים. צינה עטפה את הארי בזמן שחשב על תוכנית: הוא חייב להוציא משם את הנחש - אחרת אין סיכוי שיוכל לפגוש את סיריוס שוב. הוא נזכר בפתח הקטן והעגול שהתאים בדיוק לגודלו של הנחש, אבל האם יש לו מספיק כוח להתנגד לוולדמורט כל-כך הרבה זמן? הרי הנחש צריך לעבור דרך ארוכה עד לפתח.
לפתע הדוויג, שראתה שהארי ער החלה להתנועע בחוסר מנוחה בכלוב. היא קרקרה ופלטה ציוצים וצפצופים בשלל סוגים, ואלמלא הארי היה מרגיע אותה בזמן, הדרסלים היו מתעוררים וזועמים עליו עוד יותר. הוא הבין ללבה של הדוויג, גם הוא היה רעב לאחר יום שלם שלא אכל בו דבר מלבד חצי הלחם שדאדלי השאיר אחריו (את החצי השני הוא נתן להדוויג). הוא נזכר בהבטחת הקוסמים, עין-הזעם מודי, טונקס ופרופסור לופין, לברר מה קרה לו אם לא ישלח להם מכתב תוך שלושה ימים. אמנם התוכניות של הדרסלים, שכנראה שכחו זאת, עומדות להשתנות, והארי לא יאלץ לחכות שבועיים שלמים עד שיוכל לאכול וגם הדוויג תוכל לצוד תוך יומיים, אבל מה יעשה במשך יומיים אלו? איך יוכל להסתדר?
הוא חייב לאכול ולצאת מפה! הוא חייב לאכול ולצאת! הוא חייב! המחשבות הללו לא הרפו ממנו והרצון לאכול, לבלוע, לטרוף, לא עזב אותו - צלקתו כבר החלה לעקצץ. התשוקה לאוכל ויציאה גאתה בו וכמעט הטריפה את דעתו, וצלקתו בערה. הוא החל לטעום את האוויר בלשונו מרוב תשוקה, והחליק על גחונו לעבר האדם שעמד מולו בחדר האין-סופי. הארי הבין מה קורה בדיוק בזמן כדי להפנות את הנחש לעבר הפתח, וחש כוח עצום שמנסה להחזיר אותו אל סיריוס. ואז לפתע עיניו צדו שבר מראה שנח בפינת החדר, מאחורי איש שישב ונראה כהוזה. הארי ידע שאם יביט בעצמו במראה, אם וולדמורט יצוד את עינו במראה, הוא יוכל לשלוט בהארי ולעוות שוב את מחשבותיו, חלומותיו והתנהגותו. בדיוק כפי שקרה בפעם הקודמת בו הביט בעיניו בביתו, אחרי החלום עם רוקווד, החלום על אייברי, כאשר הביט במראה.
הארי נסה בכל כוחו לא להביט אל המראה ובמקום זאת הביט באיש שישב לפני המראה, לא רואה ולא שומע, הארי הביט בפניו ונסה לזהות אותו. זה הנער שבגללו הארי לא נפגע לפני שנה! ההכרה הזו הכתה בנחש ומלאה אותו בשנאה שגרמה לו לשכוח את המראה. הנחש עמד להקיש את סדריק והארי ניצל את ההזדמנות בה הנחש לא היה מרוכז במראה והחל לנוע לכוון החור. הנחש הארי נראה כאחוז תזזית, הוא התקדם מעט, ונסה לחזור אחורה, אך לא הצליח ושוב התקדם ושוב נסה לחזור אחורה. הארי הרגיש שכמעט אזלו כוחותיו מלהתנגד לרצונו של הלורד וולדמורט והוא החל לחשוב על סיריוס: "למען סיריוס, למען סיריוס". בעוד הוא חושב את המחשבות הללו הוא חש כי נוכחותו של וולדמורט הולכת ופוחתת והוא החל לנוע יותר ויותר מהר. כעת הוא היחיד שנכח בתודעתו של הנחש, וולדמורט כבר לא היה שם, ומתוך התרגשות הוא החל לנוע כל-כך מהר עד שפספס את החור והתנגש בקיר שלידו בעוצמה חזקה שהממה אותו לחלוטין. הארי הרגיש כאב אדיר לפני שהצליח להתנתק מהחלום, אל תוך רעש הבוקר המחריד של בית הדרסלים. נשמע היה כאילו הדרסלים החליטו לקדוח בתחתית הבית...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
