פן פיקשן
אנה סגלוביץ' - חלק ד'אדם רימון
13/03/2004 22:00 לוציוס זכר היטב את צוויו של אדון האופל: "מה שלא יהיה, אתה חייב להשאיר את הילד חי!”. למרות שברכו כאבה מהנפילה, הוא קם, מתרומם מעל האבן שגרמה לו למעוד, ושלף את שרביטו. “אקספקטו פטרונום!”, הוא קרא וכוון את שרביטו אל ארבעת הסוהרסנים שהתכופפו מעל הארי, כשאחד מהם מחזיק בהארי ומצמיד את פרצופו אל פניו. אד כסוף בקע משרביטו של לוציוס שהפך מיד ליצור ענקי, עד שקבל צורה של זאב נורא למראה, צלעותיו בולטות, עיניו יורות ברקים, ומפיו נוזל ריר. הוא רץ אחרי הסוהרסנים שנבהלו ממנו ונעלמו, ואחרי כן התאדה אף הוא. לוציוס החזיר את שרביטו אל כיסו, ואחר רכן מעל הארי. הוא הצמיד את ידו אל ליבו של הארי ועצר את נשימתו כדי להקשיב. מלבד מספר צרצרים וקריאות ינשופים רחוקים לא נשמע כל קול. ליבו של הארי נדם. ריאותיו פסקו מלנשום. “זה לא הגיוני!”, חשב לוציוס, “הנבואה אומרת שאף אחד מלבד אדון האופל לא יכול להרוג אותו... אבל הרי המרגל גורש באמצע הנבואה, ולא שמע את סופה - אולי יש סעיף שאומר שגם שליחיו של האדון יכולים להרוג את הילד?” הוא קם, ניער את בגדיו, ועמד שם לא בטוח בצעד הבא שעליו לנקוט. הוא ידע שאדון האופל לא יאהב את העובדה שהארי מת אחרי שהוא בקש במפורש שישאירו אותו חי. לוציוס הביט בהארי וחשב לקחת אותו איתו, אבל נזכר שאם יעשה כך, דמבלדור יוכל לעקוב אחריו לפני שהוא יגיע לשטח הבית של וודלומרט - למסעדת המוות, כפי שאוכלי המוות כינו את הבית. לוציוס לא רצה לקחת את הסיכון, ולכן השאיר את הארי שוכב באמצע הרחוב.
לוציוס נעלם בחשיכה, ובמשך מספר דקות לא נראתה באיזור נפש חיה. כל החלונות בבתים מסביב היו חשוכים, והרחוב הואר רק באור הירח החצוי. ואז הגיח, מאחד הרחובות, כלב חום, בעל פרווה קצרה וזנב קצוץ. הוא היה צנום מאד ורגליו הדקיקות נראו כאילו הן הולכות להשבר. הוא היה רעב מאד. הוא הסתכל בגופתו של הארי, ואחר החל להקיף אותה, לוודא שהגוף אינו חי. הוא הלך סחור סחור סביב הגוויה, בכל פעם מתקרב קצת יותר. הוא רחרח באפו את הבשר הטרי, וריר החל לנטוף משולי שפתיו. הוא היה מוכן לנגוס בטרפו, אך לפתע שמע עוד מספר נהמות סביבו. הוא הביט בפליאה סביב, וראה בולדוג ורועה גרמני מתקרבים אליו, חושפים את שיניהם. הם יללו אחד כנגד השני, ונהמו, ונבחו. כל אחד היה צנום יותר מהשני, וכל אחד היה מוכן להקריב הכל בשביל לאכול מעט בשר. הבולדוג היה הראשון שהעז לטעום מהגוויה - הוא נעץ את שיניו, בשולי המעיל שלבש הארי, והתכונן לביס השני, שינתק את הכתף ממקומה. אבל הכלבים האחרים, רצו גם הם לטעום, ולפני שהבולדוג הספיק לפתוח את לועו, תפס הרועה הגרמני ברגל הימנית של הגוויה והכלב החום בעל הפרווה הקצרה תפס ברגלו השמאלית. הם החלו לריב על הבשר, כשהם נוהמים, זה לכוונו של זה. כל אחד רצה להשיג את כל הגופה לעצמו, ולכן הכלבים החלו לנער אותו במרץ. ראשו של הארי התלתל וידיו, התלויות משני צידי גופו, התחכחו ברצפת האספלט שוב ושוב והתמלאו סריטות אדומות. דם החל ניגר מכתפו של הארי שהבודלדוג אחז בה כה בחוזקה עד ששיניו עברו את כל שכבות הבגדים העבים. נראה היה שהבולדוג גובר על השניים האחרים, ולכן הם החליטו לעזוב את הארי, שנוער בעוצמה רבה על ידי הבולדוג, ולעבור לתקוף את יריבם השלישי בעצמו. הם התפלו על הכלב, שלא נאות לעזוב את טרפו.
אז, ללא שום אזהרה מוקדמת, הכלבים הסתנוורו מאור בהיר ובוהק. בתחילה הם לא ראו מאין זה בוקע, אבל אז לועו של הבולדוג, שאחז בחוזקה בכתפו של הארי, החל לשרוף לו, והוא עזב את הגופה בבהלה. הגופה זהרה באור כסוף. ולפתע, אייל אדיר הגיח, כסוף וענקי ומוצק, אך גם שקוף ואוורירי. הכלבים המוועתים ברחו משם בפחד, כשזנבם בין רגליהם והם מיללים. היצור הקסום הזה, בדמות האייל, היה מלא עוצמה ונראה שמהותו היתה האהבה, עד כמה שזה נשמע מוזר. רוח החיים נשבה בתוכו ומלאה את גופו האוורירי בנפח וכוח. האייל דהר סביב הגוויה המתה, ובכל סיבוב, הזוהר שבקע ממנה גדל עוד יותר. נגיעות פרסותיו באדמה השאירו אחריהן עקבות כסופות וזוהרות. הרוח שנשבה, שרקה בניגון עדין, קסום. כשהאייל סיים את הסיבוב השביעי, הזוהר היה כה חזק, שלא ניתן היה להביט בו מבלי לשרוף את העיניים. אז, האייל פתח את פיו וקרא קריאה אדירה שהרעידה את האדמה, ודהר אל הגופה. הוא נעצר כשפרסותיו במרחק שתי פסיעות מהגופה, והרכין את ראשו אל פניו של הארי. שפתיו של האייל נגעו בשפתיו של הארי, ורוח חזקה החלה לנשוב דרך האייל ולמלא את ריאותיו של הנער בעת הנשיקה. ואז, בקול נפץ חזק, הכל נעלם. הרחוב חזר להיות חשוך, והזכר היחיד למה שהתרחש שנייה לפני כן היה בקע באדמה שהקיף את הארי, במסלול דהרתו של האייל ועוד בקע שחצה את האספלט לאורך הרחוב, כשהוא עובר תחת גופו של הארי. הארי השתעל מספר שעולים, והתיישב. הוא הביט סביבו בפליאה והדרת כבוד. הוא זכר במעורפל את העולם הבא, ואת הכוח החזק שמשך אותו לשוב ארצה. דמות האייל הכסוף מלאה את מוחו, ולרגע קט אחד, הוא לא זכר מי הוא. הוא נפרד מכל זכרונותיו בעולם הקסום שאחרי, ולקח למוחו מספר דקות לשחזר את כל מהלך חייו של הארי, שעכשיו, אחרי המבט האובייקטיבי של העולם שאחרי, היו מפורטים יותר ומלאי ניסיון.
הוא קם על רגליו, ונסה ללכת מספר צעדים, אך נפל מייד. רגליו כאבו, וכתפו היתה פצועה, והוא עצמו היה חלש מדי. כתפו שטתה דם ולכן הוא אבד את הכרתו עד מהרה, והתעורר רק כעבור מספר שעות שנראו לו כדקות ספורות בלבד. תחילה הוא לא ידע היכן הוא נמצא. הכל היה חשוך סביבו, והוא שכב על משהו רך. כתפו היתה חבושה היטב, והמיטה ששכב עליה חרקה תחת תנועותיו. הוא התיישב במיטה, וניסה להביט אל החדר החשוך ששכב בו. עיניו התרגלו בהדרגה לחשיכה, והוא מצא את עצמו בחדר פשוט ואסטתי, עד כמה שיכול היה לראות בחשיכה. על יד המיטה היו נעלי בית צמריריות בהירות שנחו על שטיח קיר צמרירי. את החלון שמאחוריו קישט ווילון לבן עם כתמים שהתגלו מאוחר יותר כלבבות תכלכלים, ומול המיטה עמד ארון ספרים עתיק מכוסה אף הוא בווילון מהמדף השני מלמעלה ומטה. במדף העליון נחו ספרי בישול דקים, כפי שנוכח למחרת בבוקר. סמוך לדלת, שמתחתיה נראה פס אור עדין, עמדה מכתבה ועליה מראה וכלי איפור, כמה מחברות וספרי לימוד, ומכשיר רדיו קטן. בנוסף, עמדו על מדף קטן מעל המכתבה מספר מסגרות ריקות של תמונות שעוררו בהארי סקרנות.
הארי רצה לקום אך כתפו כאבה ולכן חזר לשכב והמתין. מבחוץ נשמעו ציוצי אלפי ציפורים שהודיעו על הבוקר המפציע של יום שבת, ואור עדין החל לחדור מבעד לחלון. הארי שם לב שהאור מתחת לדלת עדיין דלוק, ודבר זה גרם לו להרהר מדוע נשאר אור דלוק כל הלילה. הוא סבר שמישהו יושב שם ומחכה שיתעורר ולכן החליט לנסות ולקום בכל זאת. בצעדים איטיים דרכו רגליו הכושלות של הארי על השטיח הרך. הוא פתח בעדינות את הדלת ולפניו נגלה סלון גדול ומרווח שבמרכזו שולחן ועליו שני פמוטים ובתוכם מה שפעם היו שני נרות. על יד הנרות היתה חצי חלה שנראה שנבצעה בידיים. סביב השולחן עמדו שלוש ספות מרופדות ועל אחת מהן שכבה עם גבה אל הארי דמות ישנה מכוסה בשמיכה עבה. הארי נעצר כשראה אותה, והחליט לחזור לחדר ולהמתין שדיירי הבית יתעוררו. השאלה מי הם ולמה לקחו אותו לבית שלהם לא הניחה לו ולכן הוא הסתובב בחדר במעגלים כושלים בחוסר מנוחה, מחכה שמישהו יקרא לו...
חזור לדף הפן-פיקשן
|
