פן פיקשן
טיול בסאמר סקול- פרק 7מור אבוט
01/04/2007 20:12דראקו קם ממקומו בחדות, מוחו מתחיל לפעול במהירות בחיפוש אחרי הקללה המתאימה- ונעצר כאשר נזכר שהשרביט טמון עמוק בתוך מגירת חדרו. הוא הסתכל מסביב- בדיוק כמו כל השאר- ומצא את צ'ארלי, אוחז בפרק ידה של מליסה הנאבקת בו ויוצר שטף-דם קל. "עזוב אותי!" היא קראה בכעס, דוחפת אותו בידיה וברגליה כשניסה לעצור בעדה מלזוז.
כמה בנות מבוהלות החלו לצרוח כשהבחינו בדראקו מתקדם במהרה לעבר מליסה, ביחד עם עומר שקפץ מהבריכה ורץ לעבר האזור במעידה.
דראקו המשיך ללכת לעבר מליסה וצ'ארלי, מוחו מתערפל מעט בכעס; כל שידע עכשיו הוא שידיו התכווצו לאגרופים זועמים, ושברגע הבא אחד מאגרופיו כבר נחת היישר בתוך פרצופו של צ'ארלי בחוזקה, גורם לו ליפול לאחור ולעזוב את מליסה.
הוא פלט נשיפה ארוכה, מרפה מידיו. ממקומו, הבחין שעילף את צ'ארלי (פעם נוספת, חשב בגיחוך). עומר נעמד גם לצד דראקו, בוחן את צ'ארלי קלות בהפתעה גמורה. "עילפת אותו," הוא ציין בהלם, גורם לדראקו לכווץ את עיניו ולגלגל אותן בעצבנות. דראקו שחרר את ידיו בהרגשת סיפוק עמוקה.
בינתיים, מליסה הייתה עסוקה בעיכול הדברים, כשמבטה הקר והאדיש שלבשה על פניה לרוב, משתנה במפתיע למבט המום ומופתע לגמרי. היא המשיכה להביט בדראקו בהלם גם כאשר הפעילות בבריכה שבה להרגלה וגם כאשר קרולין נעמדה ליד עומר, מחווה בראשה על צ'ארלי וממלמלת, "הוא בסדר?"
דראקו- שהיה מעט פצוע בעצמו מהדאגה של קרולין לצ'ארלי- התיישב על הכיסא עליו שכבה-ישבה מליסה, מושיט את ידו כדי לעזור לה לקום ושואל בקור-רוח, "מה קרה?"
היא נעזרה בידו, מתיישבת לצידו ונושמת עמוקות. "הוא בא... ותפס..." היא מלמלה, עדיין המומה בכדי להבין.
מבט קל עזר לדראקו להבחין בדם שזורם על זרועה באיטיות. "את בסדר?" הוא שאל לבסוף, מרים את מבטו אליה.
"כן, כן... אם רק הייתי זוכרת לקחת אותו ולא לשים אותו בחדר..." היא קיללה בשקט לעצמה, גורמת לגבה של דראקו להתרומם.
"את מה?"
היא הרימה את מבטה אליו קלות, לבסוף חוזרת להביט בצ'ארלי. "לא חשוב."
"ישו הצלוב, מה קורה כאן?!" קראה הגברת תג'ר בהלם, מגיחה מבניין בית הספר ביחד עם העלמה פרנקי ומתקדמת לכיוונם בצעדים מהירים.
"צ'ארלי תקף את מליסה," הסביר עומר, מעביר את מבטו למליסה שארשת הפנים האדישה חזרה לתפוס את מקומה.
הגברת תג'ר הביטה במליסה ובדמה בכעס קל, ממלמלת לעברה, "בואי איתי, העלמה אליס. הולכים למרפאה."
דראקו קם ממקומו. "אני גם בא," הודיע, מתייצב לצד מליסה; הגברת תג'ר נפנפה בידה בסימון שזה לא אכפת לה, מתחילה להתרחק מהאזור. עומר לקח ממקומו מגבת, מגיש אותה לדראקו שעטף אותה במיומנות סביב גופה של מליסה. היא הנהנה לעברו בתודה, מתחילה להתקדם אחרי הגברת תג'ר כשדראקו מנצל את הסיטואציה, כורך את ידו סביב מותנה.
"זה צ'ארלי, נכון?" היא לחשה קרוב לאוזנו, מרימה את מבטה אליו, "ההוא שהטריד את קרולין."
"איך את יודעת שהוא הט-"
"עזוב," היא החזירה בלחישה, ממשיכה ללכת אחרי הגברת תג'ר. דראקו ציית הפעם ועזב את הנושא.
"את בטוחה שאת בסדר?" הוא המשיך ללכת, מבטו עובר אליה. הדם הספיק להיספג במגבת.
"צ'ארלי סובל יותר ממני, תהיה בטוח," חייך קל בצבץ בזווית פיה.
הם נכנסו לאולם המלא, מבחינים בכל המבטים שהופנו אליהם, אל דראקו הלבוש בארוך החובק את מליסה, מגבת עטופה סביב גופה הדק והנאה. דראקו הבין די מהר שמליסה- או רגליה- מושכות יותר מבטים ממנו.
ארבעת ההולכים נכנסו לתוך חדר הצמוד לאולם הכניסה. החדר היה ריק, כך ראה דראקו אחרי שסגר את הדלת בהיכנסו, מלבד אדם אחד שעמד לצד דלת נוספת בחדר. הייתה שם מיטה בעלת מצעים לבנים, חלון שהשקיף על המדשאות וארון לבן וגדול. מעבר לכך היה שם גם כיור ופינה כללית לשטיפת ידיים והיגיינה, עוד כמה מדפים עמוסים בדברים שונים ומספר תמונות סוריאליסטיות של נופים שונים. רוב החפצים בחדר היו לבנים או אדומים ועזרו לדראקו להבין במהרה שהם ניצבים במרפאת בית הספר. הוא שמע צווחה קלה שפלטה מליסה, כנראה כשהבחינה ברופא החטוב בעל החיוך המקסים- או כשהבחינה בארון שקוף בעל 12 מחטים, בגדלים שונים.
"שבי," אמר הרופא, מסמן בידו על המיטה הריקה מאדם. מליסה ציוותה, בשעה שגברת תג'ר החלה בשיחה איתו, מתרחקת משם כשהוא לצידה.
דראקו התקדם לעבר המיטה רק אחרי שיצאו שלושת המבוגרים מהחדר. מליסה ישבה עליה, המגבת מונחת עליה ברישול וידה עוברת על הזרועה, היכן שעד לפני כמה שניות ניגר דמה. דראקו נשען על המיטה, מביט במליסה שהרימה את עיניה אליו, כחול מתנגש בירוק מחשמל ומותיר את שניהם בלי מילים, בלי צורך להגיד דבר.
את המבטים מלאי המשמעות הפסיקה העלמה פרנקי, שנכנסה לחדר בעיקום אף, מבטה נעוץ במליסה. "אימך התקשרה."
מליסה נאנחה ברוגז. "אני מקווה שאמרת לה שאני עושה חיים."
"לשקר לאימך?" העלמה הביטה במליסה בבלבול.
"מידת ההנאה שלי היא לא עניינה של אימי," אמרה מליסה בקור.
העלמה פרנקי התיישרה במקומה. "זהו בדיוק עניינה, העלמה אליס; אל תשכחי שאת כאן בזכות בלבד."
"לא שכחתי."
השתררה הפוגה לזמן קצר, אותו ניצלה מליסה להידוק המגבת סביב גופה. דראקו הביט במליסה, ראשו קודח ממחשבות ותהיות.
"אז מה קרה בבריכה?" דרשה לבסוף לדעת העלמה פרנקי.
דראקו גלגל את הסיפור במהרה, כמו רצה להיפטר ממנו; את שמו של צ'ארלי הוא טרח להזכיר הרבה, אפילו מעבר למה שצריך.
העלמה פרנקי הנהנה, משחקת באצבעותיה בהרהור. "אנחנו נטפל בעניין." היא הנהנה ויצאה מהחדר, משאירה את השניים פעם נוספת לבדם, לסיבוב נוסף של מבטים מחשמלים, שהבהיר גם למליסה וגם לו מה דעתם האחד על השני.
חזור לדף הפן-פיקשן
|
